המזמור מפרט את השבח לה' על הנהגתו את ישראל כפי שישראל צריכים לשבח כבר היום. ומתאים לאמרו על קדושת עם ישראל ומעלתם לעומת שאר האומות, וכדי לזכור שגם העונשים שישראל מקבלים יותר משאר אומות נובעים ממעלתם.
א כבר היום ה' מולך אלא שמולך רק על ישראל ה' מָלָךְ ולכן העמים רוגזים ביניהם
ותבל לא מבוססת עדיין יִרְגְּזוּ עַמִּים וכיון שאינו מתגלה עוד על כל הארץ בגלוי אלא מצמצם מקומו אל בין
הכרובים יֹשֵׁב כְּרוּבִים תטה הארץ ליפול כי אין משפט שייצב אותה תָּנוּט הָאָרֶץ[1]: ב ורק בציון עירו מתגלה גדולת ה' ה' בְּצִיּוֹן גָּדוֹל אבל
משאר העמים הוא רם ואינו משגיח עליהם וְרָם הוּא עַל-כָּל-הָעַמִּים: ג ועם ישראל הם שמודים להופעתך בעולם יוֹדוּ שִׁמְךָ ויודעים
שאתה מופיע מהשמים ועד כל פרטי הארץ גָּדוֹל ומעורר יראה ופחד לעשות רצונך וְנוֹרָא ושאתה קדוש ונבדל מהנהגת העולם הזה וצריך לעבדך בדרכים קדושות קָדוֹשׁ הוּא: ד ומה שמלכותך אינה בת שינוי על ידי העולם מתגלה דרך אהבת המשפט כעין
מה שיהיה לעתיד לבוא וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב שבישראל נתת את בסיס המשפט מראש על ידי התורה שיתנהגו על פיה ביושר אַתָּה
כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים ובניגוד
לשאר האומות שפטת אותם ועל ידי זה נתת להם את הטוב והישר לעולם הבא[2] מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ: ה ולכן תרוממו בדעתכם את ה' המשגיח עלינו רוֹמְמוּ ה' אֱלֹהֵינוּ ותשתחוו לו בבית המקדש שהוא בסיס הופעתו בעולם התחתון כולו[3] וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו ותדבקו בדרכיו שהוא קדוש ונבדל מדרכי העולם הזה קָדוֹשׁ הוּא: ו וכיון שמתגלה בישראל, יש לנו אנשי קודש כמשה ואהרון שקבלו את סדר
עבודתו בעולם הזה[4] מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן
בְּכֹהֲנָיו וכשמואל שקרא בשמו ופרסם אותו
בישראל כשהיו בשפלות עבודה זרה וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ שהקשר שלהם אל ה' מתגלה כבר היום בעולם הזה במה שיכולים לקרוא אל ה' קֹרִאים אֶל-ה' והוא עונה
להם ומנבא אותם וְהוּא יַעֲנֵם: ז וציוה אותם מצוות דרך עמוד ענן שעמד פתח האוהל, שרואים כל העם בדיוק
איפה הוא, ומורה את הדרך, ולא רק ענן וערפל סביביו בְּעַמּוּד עָנָן
יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם והם ראו את כל הניסים כשהופיע
בעולם בגלוי, ושמרו אותם להעבירם לדורות הבאים שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וקבלו
ממנו את מצוותיו וְחֹק נָתַן-לָמוֹ: ח וכיון שה' בורא העולם הוא המשגיח עלינו אישית ה' אֱלֹהֵינוּ לכן מצד
אחד ענית להם לכל קריאתם אַתָּה עֲנִיתָם ונשאת את עוונות הדורות וכמו בדור המדבר[5] אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם ומצד שני כשחטאו יותר מדי נקמת על מעשיהם הרעים במה שנשארו במדבר
שהמשפט גם הוא צד של קדושתם כין שראו את קדושתך ולא יראו ממך וְנֹקֵם עַל-עֲלִילוֹתָם: ט ולכן דעו שה' המשגיח עלינו מרומם מאוד מעל הארץ רוֹמְמוּ ה'
אֱלֹהֵינוּ והשתחוו לו לעבדו בבית המקדש
ששם מופיע וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כי קדושתו מתגלה בעולם דוקא במה שאנחנו עובדים אותו ואנחנו צריכים
להיות קדושים כדרכו כִּי-קָדוֹשׁ ה' אֱלֹהֵינוּ:
[1] כנגד "אמרו בגוים ה' מלך אף תכון תבל בל תמוט" שבמזמור צו.
[2] פרוש נוסף: נתת להם בתורה כללים איך לעשות משפט וצדקה בעצמם.
[3] כמו שאומר: "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי" (ישעיהו סו, א). ואומר "אֲנִי עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בֵּית מְנוּחָה לַאֲרוֹן בְּרִית ה' וְלַהֲדֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ וַהֲכִינוֹתִי לִבְנוֹת" (דברי הימים א' כח, ב).
[4] כי גם משה היה כהן בשבעת ימי המילואים.
[5] ואולי כמו שאמר: "על כפים ישאונך פן תגוף באבן רגלך", וכן: "וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם עַד בּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה" (דברים א, לא).