למה צריך שהקב"ה בעצמו יזווג זיווגים? ולמה אברהם יצחק ויעקב לא קיבלו את התורה?
בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת וּמה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת (משלי יט, יד).
לא הכול אדם מקבל מאבותיו. אדם גדל במשפחה מסוימת, מקבל חינוך מסוים, מקבל תכונות גנטיות שונות מאביו ואמו, גדל בצל ערכים מסוימים, מקבל משפחה, סביבה תומכת, בית לגור בו, נכסים, אוכל וכדו'. את כל אלו אדם מקבל מאביו ואמו, מנחלת אבות. אלא שאם אדם היה מקבל הכול מאביו ואמו, לא היו אנשים שונים בעולם. כולם היו ממשיכים את אבותם. האדם היה ממשיך את העיסוק של אבותיו, שהרי זה מה שהם יודעים ללמד אותו, הוא היה ממשיך את השיטה החינוכית של אבותיו, כי זה מה שהם יודעים ללמד אותו, היה ממשיך את אותם ערכים בדיוק ואת אותה צורת התנהגות וכדו'. כלומר משפחות לא היו שונות זו מזו, אלא שהיו יותר ויותר אנשים שפועלים בכל דרך שקיימת כבר.
אבל אנשים אינם שיכפול אחד של השני. לכל אחד יש תפקיד מיוחד לו. כל משפחה צריכה למלא תפקיד המיוחד לה. ולכן צריך שתהיה גם דרך לימוד שתגרום לאדם ללמוד דברים חדשים, שאין באבותיו, דרך שתאפשר לו להפוך למה שהוא אמור להיות, גם מעבר למה שקיבל מאבותיו.
הדרך הזו היא אשתו. האיש עוזב את אביו ואת אמו ודבק באשתו, שהיא באה ממשפחה אחרת, עם דרך חשיבה שונה, עם חינוך אחר, ולפעמים עם ערכים שונים. גם עצם מה שהיא אשה והוא איש, גורם שנקודות מבט על העולם וצורות חשיבה שונים ביניהם. המפגש ביניהם גורם לאדם (גם לאיש וגם לאשה) להשתנות, לאמץ תפישות חדשות, לבנות שיטות חדשות. האשה משכלת את האיש, היא גורמת לו להשכיל, ולבנות יחד דרך חדשה וייחודית לו ולה. דרך שמבוססת על כל מה שהם קיבלו מנחלת אבות, אבל בתוספת השכלה והבנה, שבונות דרך חדשה וייחודית שמתאימה לזוג הזה, ולכל אחד משני האנשים המרכיבים אותו, באופן אישי.
את הדרך החדשה הזו אף אחד לא יכול לצפות מראש. מה האות הייחודית שיש לכל אחד מבני הזוג בתורה, קשה לדעת. ולכן אין שדכן שידע לחשב את הדרך החדשה שצריכה להווצר, ולהתאים לפיה מי צריך להתחתן עם מי. את המלאכה הזו יכול רק הקב"ה לעשות, ולכן מה' ודווקא ממנו אשה משכלת.
הנמשל הרגיל של אשה במשלי הוא החכמה, וכאן הנמשל הוא חכמת התורה:
האבות, אברהם יצחק ויעקב, הנחילו לנו בית והון. הם קיבלו את ההבטחה על הארץ, שהיא ביתנו, ועל הברכה, בין ברכת הזרע, ובין היותנו ברכה לכל משפחות האדמה, זה ההון שלנו. אבל האבות לא קיבלו להנחיל לנו את התורה. התורה ניתנה דווקא לכל העם, לשש מאות אלף גברים, נשיהם וטפם. את התורה קיבל כל אחד מאיתנו ישירות מה', לא מנחלת אבות.
כשהאבות מקבלים את הארץ, או את הברכה, הם מעבירים אלינו אותה כמו שהיא. מה שהם קיבלו הם יכולים להעביר. הארץ לא משתנה, והברכה לא משתנה.
אם האבות היו מקבלים גם את התורה, ואנחנו היינו נוחלים אותה מהם, היינו מקבלים את התורה רק כפי שהאבות יכלו להבין אותה. אבל התורה היא אשה משכלת, היא משכילה כל אדם ואדם לפי האות שלו בתורה, היא משכילה כל דור ודור לפי מה שהוא צריך. ולכן התורה ניתנה ישירות מה' לכל בני ישראל כדי שהיא תוכל להתפרש בשבעים פניה, או גם בשישים ריבוא פניה, בהתאמה למקבלים השונים.