מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו (משלי כ, ז).
יש לקב"ה שני סוגים של משימות בעולם: יש משימות שהאדם בוחר לעשות. צריך מי שיתן צדקה לעני מסוים: יש מי שיבחר להיות זה שיפרנס אותו, ויש מי שיבחר שלא. צריך שיהיו רבנים בישראל: יש מי שיבחר לשבת וללמוד תורה, ויש מי שלא. אבל יש משימות שהאדם לא בוחר, אלא נבחר אליהן. משימות שהוא נולד בהתאמה אליהן, עם תכונות מיוחדות או במקום מסוים. כשצריך היה מי שה' יתן דרכו תורה לישראל, נברא משה עם תכונות מתאימות מראש, ונשלח לגדול בבית פרעה. כל זה עוד לפני בחירה כל שהיא מצידו. כשהיה צריך מי שיושיע את ישראל לבדו, נברא שמשון עם תכונות מיוחדות, וקיבל גם הוראות מיוחדות איך להתנהג, עוד לפני שנולד. "בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ".
מה גורם שה' יבחר דווקא אדם מסוים למשימות האלו? האם אין כאן בחירה חופשית בכלל?
יש לקב"ה שני סוגי צדיקים בעולם: יש מי שעושה כל מה שהוא מבין, כל מה שהוא "מתחבר" אליו, אפילו יותר ממה שנדרש ממנו. אבל מה שהוא לא מבין הוא גם לא כל כך עושה. בפסוק הקודם קראנו לו "איש חסדו". ויש צדיק שעושה מה שה' רוצה ממנו, בין אם הוא מבין ובין אם לא, בין אם הוא מזדהה ובין אם לא. תכונה שהגיעה לשיאה בעקידה. בפסוק הקודם קראנו לצדיק כזה "איש אמונים".
הצדיק הראשון יבחר את המשימות שמתאימות לצורת החשיבה שלו, את המשימות שהוא מבין. הצדיק השני מוכן לקבל מהקב"ה כל סוג של משימה, גם כאלו שהוא לא מסוגל להבין או להזדהות איתן. הבחירה שלו לעשות גם מה שהוא לא מבין, גורמת להעביר דרכו את הנשמות האלו. המשימה של לידת ילד מיוחד כזה היא משימה שהאדם לא אמור להבין: הוא לא יודע לאיזה משימה מיועד הבן שלו, ולא מה התכונות הנדרשות ממנו. אבל הוא עושה לפי רצון ה', ונותן לרצון ה' לעבור דרכו בשלימות. ולכן הוא הצינור המתאים להעביר דרכו נשמות כאלו.
כשיש צדיק כזה שמתהלך לפני ה' בתומו, בשלימות לפי רצון ה', אז, לא פעם, אשרי בניו אחריו. כי הם יבחרו למשימות מיוחדות מכוח הבחירה של אביהם להתהלך בתום עם ה', גם במה שאינו מבין. ויתכן שרק אחריו, רק אחרי מותו יראו עד כמה אשרי בניו, אבל כל זה הגיע מכוח הבחירה שלו.
הנמשל, כמו שנראה במדרש, הוא דרך העברת הסגולה בעולם:
יש הרבה משימות של הקב"ה בהיסטוריה שחורגות מיכולת הביצוע, וגם מיכולת ההבנה, של אדם יחיד או דור יחיד, אלו משימות שמתבצעות על ידי דורות רבים, בן אחרי בן, כשהעבודה של כולם יחד מצטרפת. כך הוא עם ישראל, כך היא המלכות בישראל, וכך היא גם האנושות כולה. מי שיבחר להקים את השושלת שתבצע את המשימה הזו, לא יוכל להבין את המשימה כולה, ולא יוכל לבחור בה מעצמו. אז את מי יבחר ה' למשימות כאלו?
למשימות האלו הקב"ה בוחר צדיקים שמתהלכים לפניו בתומם. צדיקים כאלו, שעושים את כל מעשיהם לשם שמים, לא רק כי יש להם סברא למה צריך לעשות דבר מסוים, ולא רק כי הם חושבים שכך נכון. כל מעשיהם לפי מה שהם מבינים שהקב"ה רוצה, בין אם הם יודעים למה זה טוב ובין אם לא.
המשימה של לידת הדורות של עם ישראל, או של המלכות, היא משימה שלא ניתן להבין. היא משימה שהולכת לאורך כל הדורות, ומתקנת את העולם על ידי אנשים רבים ודורות רבים. זו משימה שתעבוד גם דרך אנשים שלא יבחרו בה, ואפילו יתנגדו. ולכן היא צריכה לבוא מצדיק שלא צריך להבין הכל כדי לעשות. מצדיק שעושה את כל מעשיו רק כי זה רצון ה'. וה' יודע למה המשימה נצרכת.
לכן הקים נוח את האנושות, כי "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹֽרֹתָיו אֶת הָֽאֱלֹהִים הִֽתְהַלֶּךְ נֹֽחַ",
לכן הקים אברהם את עם ישראל כי "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶֽהְיֵה תָמִֽים",
ולכן הקים דוד את המלכות כי "אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי".
מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו.