עזרא פרק-ד
{א} וַֽיִּשְׁמְע֔וּ צָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ן כִּֽי-בְנֵ֤י הַגּוֹלָה֙ בּוֹנִ֣ים הֵיכָ֔ל ליקוק אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: {ב} וַיִּגְּשׁ֨וּ אֶל-זְרֻבָּבֶ֜ל וְאֶל-רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת וַיֹּאמְר֤וּ לָהֶם֙ נִבְנֶ֣ה עִמָּכֶ֔ם כִּ֣י כָכֶ֔ם נִדְר֖וֹשׁ לֵֽאלֹהֵיכֶ֑ם (ולא) וְל֣וֹ | אֲנַ֣חְנוּ זֹבְחִ֗ים מִימֵי֙ אֵסַ֤ר חַדֹּן֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר הַמַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ פֹּֽה: {ג} וַיֹּאמֶר֩ לָהֶ֨ם זְרֻבָּבֶ֜ל וְיֵשׁ֗וּעַ וּשְׁאָ֨ר רָאשֵׁ֤י הָֽאָבוֹת֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא-לָ֣כֶם וָלָ֔נוּ לִבְנ֥וֹת בַּ֖יִת לֵאלֹהֵ֑ינוּ כִּי֩ אֲנַ֨חְנוּ יַ֜חַד נִבְנֶ֗ה ליקוק אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔נוּ הַמֶּ֖לֶךְ כּ֥וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ-פָּרָֽס: {ד} וַיְהִי֙ עַם-הָאָ֔רֶץ מְרַפִּ֖ים יְדֵ֣י עַם-יְהוּדָ֑ה (ומבלהים) וּֽמְבַהֲלִ֥ים אוֹתָ֖ם לִבְנֽוֹת: {ה} וְסֹכְרִ֧ים עֲלֵיהֶ֛ם יוֹעֲצִ֖ים לְהָפֵ֣ר עֲצָתָ֑ם כָּל-יְמֵ֗י כּ֚וֹרֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס וְעַד-מַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מֶֽלֶךְ-פָּרָֽס: {ו} וּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל-יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם: (ס) {ז} וּבִימֵ֣י אַרְתַּחְשַׁ֗שְׂתָּא כָּתַ֨ב בִּשְׁלָ֜ם מִתְרְדָ֤ת טָֽבְאֵל֙ וּשְׁאָ֣ר (כנותו) כְּנָוֹתָ֔יו עַל-(ארתחששתא) אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּ מֶ֣לֶךְ פָּרָ֑ס וּכְתָב֙ הַֽנִּשְׁתְּוָ֔ן כָּת֥וּב אֲרָמִ֖ית וּמְתֻרְגָּ֥ם אֲרָמִֽית: (פ) {ח} רְח֣וּם בְּעֵל-טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א כְּתַ֛בוּ אִגְּרָ֥ה חֲדָ֖ה עַל-יְרוּשְׁלֶ֑ם לְאַרְתַּחְשַׁ֥שְׂתְּא מַלְכָּ֖א כְּנֵֽמָא: רחום בעל האינטרס ושמשי הסופר כתבו מכתב אחד על ירושלים לארתחשסתא המלך כדברים האלה {ט} אֱדַ֜יִן רְח֣וּם בְּעֵל-טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָ֖ר כְּנָוָתְה֑וֹן דִּ֠ינָיֵא וַאֲפַרְסַתְכָיֵ֞א טַרְפְּלָיֵ֣א אֲפָֽרְסָיֵ֗א (ארכוי) אַרְכְּוָיֵ֤א בָבְלָיֵא֙ שֽׁוּשַׁנְכָיֵ֔א (דהוא) דֶּהָיֵ֖א עֵלְמָיֵֽא: אז רחום בעל האינטרס ושמשי הסופר ושאר חבורתם הדינים והפרסתים הטרפלים הפרסים הארכים הבבלים השושנים הדהים והעילמים {י} וּשְׁאָ֣ר אֻמַּיָּ֗א דִּ֤י הַגְלִי֙ אָסְנַפַּר֙ רַבָּ֣א וְיַקִּירָ֔א וְהוֹתֵ֣ב הִמּ֔וֹ בְּקִרְיָ֖ה דִּ֣י שָׁמְרָ֑יִן וּשְׁאָ֥ר עֲבַֽר-נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת : ושאר האומות אשר הגלה אסנפר הגדול והנכבד והושיב אותם בעיר שומרון ושאר עבר הנהר ועתה {יא} דְּנָה֙ פַּרְשֶׁ֣גֶן אִגַּרְתָּ֔א דִּ֚י שְׁלַ֣חוּ עֲל֔וֹהִי עַל-אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מַלְכָּ֑א עַבְדֶ֛יךְ אֱנָ֥שׁ עֲבַֽר-נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת: (פ) זה הכתב הגלוי במכתב אשר שלחו עליו על ארתחשסתא המלך עבדיך אנשי עבר הנהר וכעת {יב} יְדִ֙יעַ֙ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֔א דִּ֣י יְהוּדָיֵ֗א דִּ֤י סְלִ֙קוּ֙ מִן-לְוָתָ֔ךְ עֲלֶ֥ינָא אֲת֖וֹ לִירוּשְׁלֶ֑ם קִרְיְתָ֨א מָֽרָדְתָּ֤א וּבִֽאישְׁתָּא֙ בָּנַ֔יִן (ושורי) וְשׁוּרַיָּ֣א (אשכללו) שַׁכְלִ֔לוּ וְאֻשַּׁיָּ֖א יַחִֽיטוּ : ידוע יהיה למלך שהיהודים שעלו מאיתך עלינו באו לירושלים עיר מורדת ומרעה בונים ויסדו החומות והקרקעות מודדים {יג} כְּעַ֗ן יְדִ֙יעַ֙ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֔א דִּ֠י הֵ֣ן קִרְיְתָ֥א דָךְ֙ תִּתְבְּנֵ֔א וְשׁוּרַיָּ֖ה יִֽשְׁתַּכְלְל֑וּן מִנְדָּֽה-בְל֤וֹ וַהֲלָךְ֙ לָ֣א יִנְתְּנ֔וּן וְאַפְּתֹ֥ם מַלְכִ֖ים תְּהַנְזִֽק: עתה ידוע יהיה למלך אשר אם העיר הזו תבנה וחומותיה יסתיימו מסי המלך לא ינתנו והרחבת המלכים תיפגע {יד} כְּעַ֗ן כָּל-קֳבֵל֙ דִּֽי-מְלַ֤ח הֵֽיכְלָא֙ מְלַ֔חְנָא וְעַרְוַ֣ת מַלְכָּ֔א לָ֥א אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא לְמֶֽחֱזֵ֑א עַ֨ל-דְּנָ֔ה שְׁלַ֖חְנָא וְהוֹדַ֥עְנָא לְמַלְכָּֽא: עתה לעומת מה שמלח ההיכל מלחנו וערות המלך לא נאריך לראות על זה שלחנו והודענו למלך {טו} דִּ֡י יְבַקַּר֩ בִּֽסְפַר-דָּכְרָ֨נַיָּ֜א דִּ֣י אֲבָהָתָ֗ךְ וּ֠תְהַשְׁכַּח בִּסְפַ֣ר דָּכְרָנַיָּא֮ וְתִנְדַּע֒ דִּי֩ קִרְיְתָ֨א דָ֜ךְ קִרְיָ֣א מָֽרָדָ֗א וּֽמְהַנְזְקַ֤ת מַלְכִין֙ וּמְדִנָ֔ן וְאֶשְׁתַּדּוּר֙ עָבְדִ֣ין בְּגַוַּ֔הּ מִן-יוֹמָ֖ת עָלְמָ֑א עַ֨ל-דְּנָ֔ה קִרְיְתָ֥א דָ֖ךְ הָֽחָרְבַֽת: אשר ייבדק בספר הזכרונות של אבותיך ותמצא בספר הזכרונות ותדע שהעיר הזו עיר מורדת ופוגעת במלכים ומדינות ומאבקים עושים בתוכה מימות עולם על דבר זה עיר זו הוחרבה {טז} מְהוֹדְעִ֤ין אֲנַ֙חְנָה֙ לְמַלְכָּ֔א דִּ֠י הֵ֣ן קִרְיְתָ֥א דָךְ֙ תִּתְבְּנֵ֔א וְשׁוּרַיָּ֖ה יִֽשְׁתַּכְלְל֑וּן לָקֳבֵ֣ל דְּנָ֔ה חֲלָק֙ בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔א לָ֥א אִיתַ֖י לָֽךְ: (פ) מודיעים אנחנו למלך שאם העיר הזו תבנה וחומותיה יסתיימו לעומת הדבר הזה לא יהיה לך חלק בעבר הנהר {יז} פִּתְגָמָ֞א שְׁלַ֣ח מַלְכָּ֗א עַל-רְח֤וּם בְּעֵל-טְעֵם֙ וְשִׁמְשַׁ֣י סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָר֙ כְּנָוָ֣תְה֔וֹן דִּ֥י יָתְבִ֖ין בְּשָֽׁמְרָ֑יִן וּשְׁאָ֧ר עֲבַֽר-נַהֲרָ֛ה שְׁלָ֖ם וּכְעֶֽת : (ס) דבר שלח המלך אל רחום בעל האינטרס ושמשי הסופר ושאר חבורתם אשר יושבים בשומרון ושאר עבר הנהר שלום וכעת {יח} נִשְׁתְּוָנָ֕א דִּ֥י שְׁלַחְתּ֖וּן עֲלֶ֑ינָא מְפָרַ֥שׁ קֱרִ֖י קָדָמָֽי: האגרת ששלחתם אלינו מפורשת נקראה לפני {יט} וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ וּבַקַּ֣רוּ וְהַשְׁכַּ֔חוּ דִּ֚י קִרְיְתָ֣א דָ֔ךְ מִן-יוֹמָת֙ עָֽלְמָ֔א עַל-מַלְכִ֖ין מִֽתְנַשְּׂאָ֑ה וּמְרַ֥ד וְאֶשְׁתַּדּ֖וּר מִתְעֲבֶד-בַּֽהּ: וממני יצא צו וחיפשו ומצאו שהעיר הזו מימות עולם על המלכים מתנשאת ומרד ומאבקים נעשה בה {כ} וּמַלְכִ֣ין תַּקִּיפִ֗ין הֲווֹ֙ עַל-יְר֣וּשְׁלֶ֔ם וְשַׁ֨לִּיטִ֔ין בְּכֹ֖ל עֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה וּמִדָּ֥ה בְל֛וֹ וַהֲלָ֖ךְ מִתְיְהֵ֥ב לְהֽוֹן: ומלכים חזקים היו על ירושלים ושולטים בכל עבר הנהר ומסי המלך היו ניתנים להם {כא} כְּעַן֙ שִׂ֣ימוּ טְּעֵ֔ם לְבַטָּלָ֖א גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֑ךְ וְקִרְיְתָ֥א דָךְ֙ לָ֣א תִתְבְּנֵ֔א עַד-מִנִּ֖י טַעְמָ֥א יִתְּשָֽׂם: עתה שימו את האינטרס שלכם להשבית את האנשים האלה והעיר הזו לא תבנה עד שממני ינתן הצו {כב} וּזְהִירִ֥ין הֱו֛וֹ שָׁל֖וּ לְמֶעְבַּ֣ד עַל-דְּנָ֑ה לְמָה֙ יִשְׂגֵּ֣א חֲבָלָ֔א לְהַנְזָקַ֖ת מַלְכִֽין: (ס) וזהירים תהיו שגגה לעשות על זה למה ירבה ההשחתה לגרום פגיעה למלכים {כג} אֱדַ֗יִן מִן-דִּ֞י פַּרְשֶׁ֤גֶן נִשְׁתְּוָנָא֙ דִּ֚י (ארתחששתא) אַרְתַּחְשַׁ֣שְׂתְּ מַלְכָּ֔א קֱרִ֧י קֳדָם-רְח֛וּם וְשִׁמְשַׁ֥י סָפְרָ֖א וּכְנָוָתְה֑וֹן אֲזַ֨לוּ בִבְהִיל֤וּ לִירֽוּשְׁלֶם֙ עַל-יְה֣וּדָיֵ֔א וּבַטִּ֥לוּ הִמּ֖וֹ בְּאֶדְרָ֥ע וְחָֽיִל: (ס) אז מן אשר הכתב הגלוי של האיגרת של ארתחשסת המלך נקרא לפני רחום ושמשי הסופר וחבורתם הלכו במהירות לירושלים על היהודים והשביתו אותם בזרוע וכח {כד} בֵּאדַ֗יִן בְּטֵלַת֙ עֲבִידַ֣ת בֵּית-אֱלָהָ֔א דִּ֖י בִּירוּשְׁלֶ֑ם וַהֲוָת֙ בָּֽטְלָ֔א עַ֚ד שְׁנַ֣ת תַּרְתֵּ֔ין לְמַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מֶֽלֶךְ-פָּרָֽס: (פ) אז הושבתה עבודת בית האלוקים שבירושלים ושבתה עד שנת שתיים למלכות דריוש מלך פרס
עזרא פרק-ה
{א} וְהִתְנַבִּ֞י חַגַּ֣י (נביאה) נְבִיָּ֗א וּזְכַרְיָ֤ה בַר-עִדּוֹא֙ (נביאיא) נְבִיַּיָּ֔א עַל-יְה֣וּדָיֵ֔א דִּ֥י בִיה֖וּד וּבִירוּשְׁלֶ֑ם בְּשֻׁ֛ם אֱלָ֥הּ יִשְׂרָאֵ֖ל עֲלֵיהֽוֹן: (ס) ויתנבא חגי הנביא וזכריה בן עידוא הנביאים על היהודים אשר ביהודה ובירושלים בשם אלוקי ישראל עליהם {ב} בֵּאדַ֡יִן קָ֠מוּ זְרֻבָּבֶ֤ל בַּר-שְׁאַלְתִּיאֵל֙ וְיֵשׁ֣וּעַ בַּר-יֽוֹצָדָ֔ק וְשָׁרִ֣יו לְמִבְנֵ֔א בֵּ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְעִמְּה֛וֹן (נביאיא) נְבִיַּיָּ֥א דִֽי-אֱלָהָ֖א מְסָעֲדִ֥ין לְהֽוֹן: (פ) אז קמו זרובבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק והחלו לבנות את בית האלוקים אשר בירושלים ועמהם נביאי האלוקים תומכים אותם {ג} בֵּהּ-זִמְנָא֩ אֲתָ֨א עֲלֵיה֜וֹן תַּ֠תְּנַי פַּחַ֧ת עֲבַֽר-נַהֲרָ֛ה וּשְׁתַ֥ר בּוֹזְנַ֖י וּכְנָוָתְה֑וֹן וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לְהֹ֔ם מַן-שָׂ֨ם לְכֹ֜ם טְעֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְנָה֙ לִבְּנֵ֔א וְאֻשַּׁרְנָ֥א דְנָ֖ה לְשַׁכְלָלָֽה: (ס) במועד ההוא בא עליהם תתני פחת עבר הנהר ושתר בוזני וחבורתם וכך אמרו להם מי נתן לכם צו לבנות בית זה ולהשלים חומות אלו {ד} אֱדַ֥יִן כְּנֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּהֹ֑ם מַן-אִנּוּן֙ שְׁמָהָ֣ת גֻּבְרַיָּ֔א דִּֽי-דְנָ֥ה בִנְיָנָ֖א בָּנַֽיִן: אז כנאמר לפנינו אמרנו להם מה הם שמות האנשים אשר בונים את הבנין הזה {ה} וְעֵ֣ין אֱלָהֲהֹ֗ם הֲוָת֙ עַל-שָׂבֵ֣י יְהוּדָיֵ֔א וְלָא-בַטִּ֣לוּ הִמּ֔וֹ עַד-טַעְמָ֖א לְדָרְיָ֣וֶשׁ יְהָ֑ךְ וֶאֱדַ֛יִן יְתִיב֥וּן נִשְׁתְּוָנָ֖א עַל-דְּנָֽה: (פ) ועין אלוקיהם היתה על זקני יהודה ולא עצרו אותם עד ששאלת רצון המלך תלך לדריוש ואז ישיבו אגרת על זה {ו} פַּרְשֶׁ֣גֶן אִ֠גַּרְתָּא דִּֽי-שְׁלַ֞ח תַּתְּנַ֣י | פַּחַ֣ת עֲבַֽר-נַהֲרָ֗ה וּשְׁתַ֤ר בּוֹזְנַי֙ וּכְנָ֣וָתֵ֔הּ אֲפַ֨רְסְכָיֵ֔א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה עַל-דָּרְיָ֖וֶשׁ מַלְכָּֽא: כתב האגרת המפורש אשר שלח תתני פחת עבר הנהר ושתר בוזני וחבורתו הפרסיים אשר בעבר הנהר אל דריוש המלך {ז} פִּתְגָמָ֖א שְׁלַ֣חוּ עֲל֑וֹהִי וְכִדְנָה֙ כְּתִ֣יב בְּגַוֵּ֔הּ לְדָרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א שְׁלָמָ֥א כֹֽלָּא: (ס) הדבר שלחו אליו וכך כתוב בתוכו לדריוש המלך כל השלום {ח} יְדִ֣יעַ | לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֗א דִּֽי-אֲזַ֜לְנָא לִיה֤וּד מְדִֽינְתָּא֙ לְבֵית֙ אֱלָהָ֣א רַבָּ֔א וְה֤וּא מִתְבְּנֵא֙ אֶ֣בֶן גְּלָ֔ל וְאָ֖ע מִתְּשָׂ֣ם בְּכֻתְלַיָּ֑א וַעֲבִ֥ידְתָּא דָ֛ךְ אָסְפַּ֥רְנָא מִתְעַבְדָ֖א וּמַצְלַ֥ח בְּיֶדְהֹֽם: (ס) ידוע יהיה למלך שהלכנו למדינת יהודה לבית הא-ל הגדול והוא נבנה אבן נגללת ועץ מושם בקירות ועבודה זו בזריזות נעשית ומצליחה בידיהם {ט} אֱדַ֗יִן שְׁאֵ֙לְנָא֙ לְשָׂבַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ כְּנֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּהֹ֑ם מַן-שָׂ֨ם לְכֹ֜ם טְעֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְנָה֙ לְמִבְנְיָ֔ה וְאֻשַּׁרְנָ֥א דְנָ֖ה לְשַׁכְלָלָֽה: אז שאלנו לזקנים האלו וכדבר הזה אמרנו להם מי אמר לכם לבנות בית זה וחומות אלו להשלים {י} וְאַ֧ף שְׁמָהָתְהֹ֛ם שְׁאֵ֥לְנָא לְּהֹ֖ם לְהוֹדָעוּתָ֑ךְ דִּ֛י נִכְתֻּ֥ב שֻׁם-גֻּבְרַיָּ֖א דִּ֥י בְרָאשֵׁיהֹֽם: ואף שמותיהם שאלנו אותם להודיעך כדי שנכתוב שם האנשים אשר בראשיהם (ס) {יא} וּכְנֵ֥מָא פִתְגָמָ֖א הֲתִיב֣וּנָא לְמֵמַ֑ר אֲנַ֣חְנָא הִמּ֡וֹ עַבְדוֹהִי֩ דִֽי-אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֜א וְאַרְעָ֗א וּבָנַ֤יִן בַּיְתָא֙ דִּֽי-הֲוָ֨א בְנֵ֜ה מִקַּדְמַ֤ת דְּנָה֙ שְׁנִ֣ין שַׂגִּיאָ֔ן וּמֶ֤לֶךְ לְיִשְׂרָאֵל֙ רַ֔ב בְּנָ֖הִי וְשַׁכְלְלֵֽהּ: וכדבר שנכתוב כאן השיבונו לאמר אנחנו הם עבדיו של אלקי השמים והארץ ובונים את ביתו אשר היה בנוי מלפני כן שנים רבות ומלך גדול לישראל בנה אותו והשלימו {יב} לָהֵ֗ן מִן-דִּ֨י הַרְגִּ֤זוּ אֲבָהֳתַ֙נָא֙ לֶאֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א יְהַ֣ב הִמּ֔וֹ בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מֶֽלֶךְ-בָּבֶ֖ל (כסדיא) כַּסְדָּאָ֑ה וּבַיְתָ֤ה דְנָה֙ סַתְרֵ֔הּ וְעַמָּ֖ה הַגְלִ֥י לְבָבֶֽל: (ס) אלא מאשר הכעיסו אבותינו לאלקי השמים נתן אותם ביד נבוכדנצר מלך בבל הכשדי וביתו זה ניתץ ואת העם הגלה לבבל {יג} בְּרַם֙ בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֔ה לְכ֥וֹרֶשׁ מַלְכָּ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שָׂ֣ם טְעֵ֔ם בֵּית-אֱלָהָ֥א דְנָ֖ה לִבְּנֵֽא: אך בשנה הראשונה לכורש מלך בבל כורש המלך הוציא צו לבנות את בית הא-ל הזה {יד} וְ֠אַף מָאנַיָּ֣א דִֽי-בֵית-אֱלָהָא֮ דִּ֣י דַהֲבָ֣ה וְכַסְפָּא֒ דִּ֣י נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר הַנְפֵּק֙ מִן-הֵֽיכְלָא֙ דִּ֣י בִֽירוּשְׁלֶ֔ם וְהֵיבֵ֣ל הִמּ֔וֹ לְהֵיכְלָ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל הַנְפֵּ֨ק הִמּ֜וֹ כּ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּ֗א מִן-הֵֽיכְלָא֙ דִּ֣י בָבֶ֔ל וִיהִ֙יבוּ֙ לְשֵׁשְׁבַּצַּ֣ר שְׁמֵ֔הּ דִּ֥י פֶחָ֖ה שָׂמֵֽהּ: ואף את כלי הזהב והכסף של בית האלוקים שנבוכדנצר הוציא מההיכל שבירושלים והוביל אותם להיכל של בבל הוציא אותם כורש המלך מן ההיכל של בבל וניתנו לששבצר שמו אשר פחה שמו {טו} וַאֲמַר-לֵ֓הּ | (אלה) אֵ֚ל מָֽאנַיָּ֔א שֵׂ֚א אֵֽזֶל-אֲחֵ֣ת הִמּ֔וֹ בְּהֵיכְלָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וּבֵ֥ית אֱלָהָ֖א יִתְבְּנֵ֥א עַל-אַתְרֵֽהּ: (ס) ואמר לו אלו הכלים שא ולך הנח אותם בהיכל שבירושלים ובית הא-ל יבנה על מקומו {טז} אֱדַ֙יִן֙ שֵׁשְׁבַּצַּ֣ר דֵּ֔ךְ אֲתָ֗א יְהַ֧ב אֻשַּׁיָּ֛א דִּי-בֵ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וּמִן-אֱדַ֧יִן וְעַד-כְּעַ֛ן מִתְבְּנֵ֖א וְלָ֥א שְׁלִֽם: אז ששבצר זה בא ונתן יסודות בקרקע של בית האלוקים שבירושלים ומאז ועד עכשיו נבנה ולא הושלם {יז} וּכְעַ֞ן הֵ֧ן עַל-מַלְכָּ֣א טָ֗ב יִ֠תְבַּקַּר בְּבֵ֨ית גִּנְזַיָּ֜א דִּי-מַלְכָּ֣א תַמָּה֮ דִּ֣י בְּבָבֶל֒ הֵ֣ן אִיתַ֗י דִּֽי-מִן-כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְמִבְנֵ֛א בֵּית-אֱלָהָ֥א דֵ֖ךְ בִּירוּשְׁלֶ֑ם וּרְע֥וּת מַלְכָּ֛א עַל-דְּנָ֖ה יִשְׁלַ֥ח עֲלֶֽינָא: (ס) ועתה אם על המלך טוב יחופש בבית הגנזים אשר המלך שם בבבל אם יש צו מכורש המלך לבנות בית אלוקים זה בירושלים ורצון המלך על זה ישלח אלינו
עזרא פרק-ו
{א} בֵּאדַ֛יִן דָּרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א שָׂ֣ם טְעֵ֑ם וּבַקַּ֣רוּ | בְּבֵ֣ית סִפְרַיָּ֗א דִּ֧י גִנְזַיָּ֛א מְהַחֲתִ֥ין תַּמָּ֖ה בְּבָבֶֽל: אז דריוש המלך נתן צו וחפשו בבית הספרים אשר הגנזים מונחים שם בבבל {ב} וְהִשְׁתְּכַ֣ח בְּאַחְמְתָ֗א בְּבִֽירְתָ֛א דִּ֛י בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖ה מְגִלָּ֣ה חֲדָ֑ה וְכֵן-כְּתִ֥יב בְּגַוַּ֖הּ דִּכְרוֹנָֽה: (פ) ונמצא באחמתא בבירה אשר במדינה מדי מגילה אחת וכך כתיב בתוכה זכרון {ג} בִּשְׁנַ֨ת חֲדָ֜ה לְכ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּ֗א כּ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּא֮ שָׂ֣ם טְעֵם֒ בֵּית-אֱלָהָ֤א בִֽירוּשְׁלֶם֙ בַּיְתָ֣א יִתְבְּנֵ֔א אֲתַר֙ דִּֽי-דָבְחִ֣ין דִּבְחִ֔ין וְאֻשּׁ֖וֹהִי מְסֽוֹבְלִ֑ין רוּמֵהּ֙ אַמִּ֣ין שִׁתִּ֔ין פְּתָיֵ֖הּ אַמִּ֥ין שִׁתִּֽין: בשנת אחת לכורש המלך כורש המלך נתן צו בית הא-ל בירושלים הבית יבנה מקום שזובחים זבחים יסודותיו נושאים גובהו שישים אמות ורוחבו שישים אמות {ד} נִדְבָּכִ֞ין דִּי-אֶ֤בֶן גְּלָל֙ תְּלָתָ֔א וְנִדְבָּ֖ךְ דִּי-אָ֣ע חֲדַ֑ת וְנִ֨פְקְתָ֔א מִן-בֵּ֥ית מַלְכָּ֖א תִּתְיְהִֽב: טורי אבן נגללת שלשה וטור עץ חדש וההוצאה מבית המלך תנתן {ה} וְ֠אַף מָאנֵ֣י בֵית-אֱלָהָא֮ דִּ֣י דַהֲבָ֣ה וְכַסְפָּא֒ דִּ֣י נְבֽוּכַדְנֶצַּ֗ר הַנְפֵּ֛ק מִן-הֵיכְלָ֥א דִי-בִירוּשְׁלֶ֖ם וְהֵיבֵ֣ל לְבָבֶ֑ל יַהֲתִיב֗וּן וִ֠יהָךְ לְהֵיכְלָ֤א דִי-בִירֽוּשְׁלֶם֙ לְאַתְרֵ֔הּ וְתַחֵ֖ת בְּבֵ֥ית אֱלָהָֽא: (ס) ואף כלי הזהב והכסף של בית האלקים שנבוכדנצר הוציא מן ההיכל בירושלים והוביל לבבל ישיבום ויולך להיכל שבירושלים למקומם ותניח בבית האלוקים {ו} כְּעַ֡ן תַּ֠תְּנַי פַּחַ֨ת עֲבַֽר-נַהֲרָ֜ה שְׁתַ֤ר בּוֹזְנַי֙ וּכְנָוָ֣תְה֔וֹן אֲפַרְסְכָיֵ֔א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה רַחִיקִ֥ין הֲו֖וֹ מִן-תַּמָּֽה: עתה תתני פחת עבר הנהר שתר בוזני וחבורותיהם הפרסים שבעבר הנהר רחוקים תהיו משם {ז} שְׁבֻ֕קוּ לַעֲבִידַ֖ת בֵּית-אֱלָהָ֣א דֵ֑ךְ פַּחַ֤ת יְהוּדָיֵא֙ וּלְשָׂבֵ֣י יְהוּדָיֵ֔א בֵּית-אֱלָהָ֥א דֵ֖ךְ יִבְנ֥וֹן עַל-אַתְרֵֽהּ: עזבו את עבודת בית האלוקים הזה פחת היהודים ולזקני היהודים בית האלוקים הזה יבנוהו על מקומו {ח} וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ לְמָ֣א דִֽי-תַֽעַבְד֗וּן עִם-שָׂבֵ֤י יְהוּדָיֵא֙ אִלֵּ֔ךְ לְמִבְנֵ֖א בֵּית-אֱלָהָ֣א דֵ֑ךְ וּמִנִּכְסֵ֣י מַלְכָּ֗א דִּ֚י מִדַּת֙ עֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה אָסְפַּ֗רְנָא נִפְקְתָ֛א תֶּהֱוֵ֧א מִֽתְיַהֲבָ֛א לְגֻבְרַיָּ֥א אִלֵּ֖ךְ דִּי-לָ֥א לְבַטָּלָֽא: וממני ניתן הצו למה שתעשו עם זקני היהודים האלה לבנות את בית האלוקים הזה ומרכוש המלך אשר מחוק עבר הנהר בזריזות ההוצאה תהיה ניתנת לאנשים האלה שלא יעצרו {ט} וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין | לַעֲלָוָ֣ן | לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א חִנְטִ֞ין מְלַ֣ח | חֲמַ֣ר וּמְשַׁ֗ח כְּמֵאמַ֨ר כָּהֲנַיָּ֤א דִי-בִירֽוּשְׁלֶם֙ לֶהֱוֵ֨א מִתְיְהֵ֥ב לְהֹ֛ם י֥וֹם | בְּי֖וֹם דִּי-לָ֥א שָׁלֽוּ: ומה שצריכים ובני בקר ואיילים וכבשים לעולות לאלקי השמים חיטים מלח יין ושמן כמאמר הכהנים שבירושלים להיות ניתן להם יום בלא משגה {י} דִּֽי-לֶהֱוֹ֧ן מְהַקְרְבִ֛ין נִיחוֹחִ֖ין לֶאֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֑א וּמְצַלַּ֕יִן לְחַיֵּ֥י מַלְכָּ֖א וּבְנֽוֹהִי: שיהיו מקריבים קרבנות לאלקי השמים ומתפללים לחיי המלך ובניו {יא} וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י כָל-אֱנָ֗שׁ דִּ֤י יְהַשְׁנֵא֙ פִּתְגָמָ֣א דְנָ֔ה יִתְנְסַ֥ח אָע֙ מִן-בַּיְתֵ֔הּ וּזְקִ֖יף יִתְמְחֵ֣א עֲלֹ֑הִי וּבַיְתֵ֛הּ נְוָל֥וּ יִתְעֲבֵ֖ד עַל-דְּנָֽה: וממני יוצא הצו שכל אדם שישנה דבר זה יוצא עץ מביתו ועומד יוכה עליו וביתו גל אבנים יעשה על זה {יב} וֵֽאלָהָ֞א דִּ֣י שַׁכִּ֧ן שְׁמֵ֣הּ תַּמָּ֗ה יְמַגַּ֞ר כָּל-מֶ֤לֶךְ וְעַם֙ דִּ֣י | יִשְׁלַ֣ח יְדֵ֗הּ לְהַשְׁנָיָ֛ה לְחַבָּלָ֛ה בֵּית-אֱלָהָ֥א דֵ֖ךְ דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם אֲנָ֤ה דָרְיָ֙וֶשׁ֙ שָׂ֣מֶת טְעֵ֔ם אָסְפַּ֖רְנָא יִתְעֲבִֽד: (פ) והאלקים ששיכן שמו שם ימגר כל מלך ועם שישלח ידו לשנות להשחית בית אלקים זה שבירושלים אני דריוש נתתי צו בזריזות יעשה {יג} אֱ֠דַיִן תַּתְּנַ֞י פַּחַ֧ת עֲבַֽר-נַהֲרָ֛ה שְׁתַ֥ר בּוֹזְנַ֖י וּכְנָוָתְה֑וֹן לָקֳבֵ֗ל דִּֽי-שְׁלַ֞ח דָּרְיָ֧וֶשׁ מַלְכָּ֛א כְּנֵ֖מָא אָסְפַּ֥רְנָא עֲבַֽדוּ: אז תתני פחת עבר הנהר שתר בוזני וחבורותיהם לפי מה ששלח דריוש המלך כנאמר בזריזות עשו {יד} וְשָׂבֵ֤י יְהוּדָיֵא֙ בָּנַ֣יִן וּמַצְלְחִ֔ין בִּנְבוּאַת֙ חַגַּ֣י (נביאה) נְבִיָּ֔א וּזְכַרְיָ֖ה בַּר-עִדּ֑וֹא וּבְנ֣וֹ וְשַׁכְלִ֗לוּ מִן-טַ֙עַם֙ אֱלָ֣הּ יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִטְּעֵם֙ כּ֣וֹרֶשׁ וְדָרְיָ֔וֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מֶ֥לֶךְ פָּרָֽס: וזקני היהודים בונים ומצליחים בנבואת חגי הנביא וזכריה בן עידו ובנו והשלימו מצו אלוקי ישראל ומצו כורש ודריוש וארתחשסתא מלך פרס {טו} וְשֵׁיצִיא֙ בַּיְתָ֣ה דְנָ֔ה עַ֛ד י֥וֹם תְּלָתָ֖ה לִירַ֣ח אֲדָ֑ר דִּי-הִ֣יא שְׁנַת-שֵׁ֔ת לְמַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּֽא: (פ) וישלם הבית הזה עד יום שלשה לחודש אדר שהיא שנת שש למלכות דריוש המלך {טז} וַעֲבַ֣דוּ בְנֵֽי-יִ֠שְׂרָאֵל כָּהֲנַיָּ֨א וְלֵוָיֵ֜א וּשְׁאָ֣ר בְּנֵי-גָלוּתָ֗א חֲנֻכַּ֛ת בֵּית-אֱלָהָ֥א דְנָ֖ה בְּחֶדְוָֽה: ויעשו בני ישראל הכהנים והלוויים ושאר בני הגלות חנוכת בית האלקים הזה בשמחה {יז} וְהַקְרִ֗בוּ לַחֲנֻכַּת֮ בֵּית-אֱלָהָ֣א דְנָה֒ תּוֹרִ֣ין מְאָ֔ה דִּכְרִ֣ין מָאתַ֔יִן אִמְּרִ֖ין אַרְבַּ֣ע מְאָ֑ה וּצְפִירֵ֨י עִזִּ֜ין (לחטיא) לְחַטָּאָ֤ה עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל֙ תְּרֵֽי-עֲשַׂ֔ר לְמִנְיָ֖ן שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: והקריבו לחנוכת בית האלוקים הזה פרים מאה אילים מאתיים כבשים ארבע מאות ושעירי עיזים לחטאת על כל ישראל שנים עשר למספר שבטי ישראל {יח} וַהֲקִ֨ימוּ כָהֲנַיָּ֜א בִּפְלֻגָּתְה֗וֹן וְלֵוָיֵא֙ בְּמַחְלְקָ֣תְה֔וֹן עַל-עֲבִידַ֥ת אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם כִּכְתָ֖ב סְפַ֥ר מֹשֶֽׁה: (פ) והעמידו את הכהנים במשמרותם והלויים במחלקותם על עבודת בית האלקים אשר בירושלים ככתוב בספר משה {יט} וַיַּעֲשׂ֥וּ בְנֵי-הַגּוֹלָ֖ה אֶת-הַפָּ֑סַח בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן: {כ} כִּ֣י הִֽטַּהֲר֞וּ הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם כְּאֶחָ֖ד כֻּלָּ֣ם טְהוֹרִ֑ים וַיִּשְׁחֲט֤וּ הַפֶּ֙סַח֙ לְכָל-בְּנֵ֣י הַגּוֹלָ֔ה וְלַאֲחֵיהֶ֥ם הַכֹּהֲנִ֖ים וְלָהֶֽם: {כא} וַיֹּאכְל֣וּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֗ל הַשָּׁבִים֙ מֵֽהַגּוֹלָ֔ה וְכֹ֗ל הַנִּבְדָּ֛ל מִטֻּמְאַ֥ת גּוֹיֵֽ-הָאָ֖רֶץ אֲלֵהֶ֑ם לִדְרֹ֕שׁ ליקוק אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: {כב} וַיַּֽעֲשׂ֧וּ חַג-מַצּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים בְּשִׂמְחָ֑ה כִּ֣י | שִׂמְּחָ֣ם יקוק וְֽהֵסֵ֞ב לֵ֤ב מֶֽלֶךְ-אַשּׁוּר֙ עֲלֵיהֶ֔ם לְחַזֵּ֣ק יְדֵיהֶ֔ם בִּמְלֶ֥אכֶת בֵּית-הָאֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: (פ)
עזרא פרק-ז
{א} וְאַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּמַלְכ֖וּת אַרְתַּחְשַׁ֣סְתְּא מֶֽלֶךְ-פָּרָ֑ס עֶזְרָא֙ בֶּן-שְׂרָיָ֔ה בֶּן-עֲזַרְיָ֖ה בֶּן-חִלְקִיָּֽה: {ב} בֶּן-שַׁלּ֥וּם בֶּן-צָד֖וֹק בֶּן-אֲחִיטֽוּב: {ג} בֶּן-אֲמַרְיָ֥ה בֶן-עֲזַרְיָ֖ה בֶּן-מְרָיֽוֹת: {ד} בֶּן-זְרַֽחְיָ֥ה בֶן-עֻזִּ֖י בֶּן-בֻּקִּֽי: {ה} בֶּן-אֲבִישׁ֗וּעַ בֶּן-פִּֽינְחָס֙ בֶּן-אֶלְעָזָ֔ר בֶּן-אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן הָרֹֽאשׁ : {ו} ה֤וּא עֶזְרָא֙ עָלָ֣ה מִבָּבֶ֔ל וְהֽוּא-סֹפֵ֤ר מָהִיר֙ בְּתוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר-נָתַ֥ן יקוק אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּתֶּן-ל֣וֹ הַמֶּ֗לֶךְ כְּיַד-יקוק אֱלֹהָיו֙ עָלָ֔יו כֹּ֖ל בַּקָּשָׁתֽוֹ: (פ) {ז} וַיַּֽעֲל֣וּ מִבְּנֵֽי-יִ֠שְׂרָאֵל וּמִן-הַכֹּהֲנִ֨ים וְהַלְוִיִּ֜ם וְהַמְשֹׁרְרִ֧ים וְהַשֹּׁעֲרִ֛ים וְהַנְּתִינִ֖ים אֶל-יְרוּשָׁלִָ֑ם בִּשְׁנַת-שֶׁ֖בַע לְאַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּֽלֶךְ: {ח} וַיָּבֹ֥א יְרוּשָׁלִַ֖ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י הִ֛יא שְׁנַ֥ת הַשְּׁבִיעִ֖ית לַמֶּֽלֶךְ: {ט} כִּ֗י בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן ה֣וּא יְסֻ֔ד הַֽמַּעֲלָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וּבְאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֗י בָּ֚א אֶל-יְר֣וּשָׁלִַ֔ם כְּיַד-אֱלֹהָ֖יו הַטּוֹבָ֥ה עָלָֽיו: {י} כִּ֤י עֶזְרָא֙ הֵכִ֣ין לְבָב֔וֹ לִדְר֛וֹשׁ אֶת-תּוֹרַ֥ת יקוק וְלַעֲשֹׂ֑ת וּלְלַמֵּ֥ד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חֹ֥ק וּמִשְׁפָּֽט: (ס) {יא} וְזֶ֣ה | פַּרְשֶׁ֣גֶן הַֽנִּשְׁתְּוָ֗ן אֲשֶׁ֤ר נָתַן֙ הַמֶּ֣לֶךְ אַרְתַּחְשַׁ֔סְתְּא לְעֶזְרָ֥א הַכֹּהֵ֖ן הַסֹּפֵ֑ר סֹפֵ֞ר דִּבְרֵ֧י מִצְוֹת-יקוק וְחֻקָּ֖יו עַל-יִשְׂרָאֵֽל: (פ) {יב} אַ֨רְתַּחְשַׁ֔סְתְּא מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א לְעֶזְרָ֣א כָ֠הֲנָא סָפַ֨ר דָּתָ֜א דִּֽי-אֱלָ֧הּ שְׁמַיָּ֛א גְּמִ֖יר וּכְעֶֽנֶת: ארתחשסתא מלך המלכים לעזרא הכהן סופר חוקי אלקי השמים וגומר וכעת {יג} מִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י כָל-מִתְנַדַּ֣ב בְּמַלְכוּתִי֩ מִן-עַמָּ֨ה יִשְׂרָאֵ֜ל וְכָהֲנ֣וֹהִי וְלֵוָיֵ֗א לִמְהָ֧ךְ לִֽירוּשְׁלֶ֛ם עִמָּ֖ךְ יְהָֽךְ: ממני יוצא הצו אשר כל מתנדב במלכותי מעם ישראל וכוהניהם והלוויים ללכת לירושלים עמך ילך {יד} כָּל-קֳבֵ֗ל דִּי֩ מִן-קֳדָ֨ם מַלְכָּ֜א וְשִׁבְעַ֤ת יָעֲטֹ֙הִי֙ שְׁלִ֔יחַ לְבַקָּרָ֥א עַל-יְה֖וּד וְלִֽירוּשְׁלֶ֑ם בְּדָ֥ת אֱלָהָ֖ךְ דִּ֥י בִידָֽךְ: לעומת מה שמלפני המלך ושבעת יועציו שולחת לבדוק על יהודה וירושלים בחוקי אלוקיך שבידך {טו} וּלְהֵיבָלָ֖ה כְּסַ֣ף וּדְהַ֑ב דִּֽי-מַלְכָּ֣א וְיָעֲט֗וֹהִי הִתְנַדַּ֙בוּ֙ לֶאֱלָ֣הּ יִשְׂרָאֵ֔ל דִּ֥י בִֽירוּשְׁלֶ֖ם מִשְׁכְּנֵֽהּ: ולהוביל כסף וזהב שהמלך ויועציו התנדבו לאלוקי ישראל שבירושלים משכנו {טז} וְכֹל֙ כְּסַ֣ף וּדְהַ֔ב דִּ֣י תְהַשְׁכַּ֔ח בְּכֹ֖ל מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל עִם֩ הִתְנַדָּב֨וּת עַמָּ֤א וְכָֽהֲנַיָּא֙ מִֽתְנַדְּבִ֔ין לְבֵ֥ית אֱלָהֲהֹ֖ם דִּ֥י בִירוּשְׁלֶֽם: וכל כסף וזהב שתמצא בכל מדינת בבל עם התנדבות העם והכהנים מתנדבים לבית אלוקיהם שבירושלים {יז} כָּל-קֳבֵ֣ל דְּנָה֩ אָסְפַּ֨רְנָא תִקְנֵ֜א בְּכַסְפָּ֣א דְנָ֗ה תּוֹרִ֤ין | דִּכְרִין֙ אִמְּרִ֔ין וּמִנְחָתְה֖וֹן וְנִסְכֵּיה֑וֹן וּתְקָרֵ֣ב הִמּ֔וֹ עַֽל-מַדְבְּחָ֔ה דִּ֛י בֵּ֥ית אֱלָהֲכֹ֖ם דִּ֥י בִירוּשְׁלֶֽם: לעומת כל זה בזריזות תקנה בכסף הזה פרים אילים וכבשים ומנחתם ונסכיהם ותקריב אותם על המזבח של בית אלוקיכם שבירושלים {יח} וּמָ֣ה דִי֩ (עליך) עֲלָ֨ךְ וְעַל-(אחיך) אֶחָ֜ךְ יִיטַ֗ב בִּשְׁאָ֛ר כַּסְפָּ֥א וְדַהֲבָ֖ה לְמֶעְבַּ֑ד כִּרְע֥וּת אֱלָהֲכֹ֖ם תַּעַבְדֽוּן: ומה שעליך ועל אחיך ייטב בשאר הכסף והזהב לעשות כרצון אלוקיכם תעשו {יט} וּמָֽאנַיָּא֙ דִּֽי-מִתְיַהֲבִ֣ין לָ֔ךְ לְפָלְחָ֖ן בֵּ֣ית אֱלָהָ֑ךְ הַשְׁלֵ֕ם קֳדָ֖ם אֱלָ֥הּ יְרוּשְׁלֶֽם: והכלים שניתנים לך לעבודת בית אלוקיך השלם לפני א-ל ירושלים {כ} וּשְׁאָ֗ר חַשְׁחוּת֙ בֵּ֣ית אֱלָהָ֔ךְ דִּ֥י יִפֶּל-לָ֖ךְ לְמִנְתַּ֑ן תִּנְתֵּ֕ן מִן-בֵּ֖ית גִּנְזֵ֥י מַלְכָּֽא: ושאר צרכי בית אלוקיך שיפול לך לתת ינתנו מבית אוצרות המלך {כא} וּ֠מִנִּי אֲנָ֞ה אַרְתַּחְשַׁ֤סְתְּא מַלְכָּא֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְכֹל֙ גִּזַּֽבְרַיָּ֔א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה דִּ֣י כָל-דִּ֣י יִ֠שְׁאֲלֶנְכוֹן עֶזְרָ֨א כָהֲנָ֜ה סָפַ֤ר דָּתָא֙ דִּֽי-אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א אָסְפַּ֖רְנָא יִתְעֲבִֽד: וממני אני ארתחשסתא המלך יוצא הצו לכל ממוני האוצרות שבעבר הנהר אשר כל שישאל מכם עזרא הכהן סופר החוקים של אלוקי השמים בזריזות יעשה {כב} עַד-כְּסַף֮ כַּכְּרִ֣ין מְאָה֒ וְעַד-חִנְטִין֙ כֹּרִ֣ין מְאָ֔ה וְעַד-חֲמַר֙ בַּתִּ֣ין מְאָ֔ה וְעַד-בַּתִּ֥ין מְשַׁ֖ח מְאָ֑ה וּמְלַ֖ח דִּי-לָ֥א כְתָֽב: עד מאה ככרי כסף ועד מאה כורים חיטה ועד מאה בתים יין ועד מאה בתים שמן ומלח אשר לא נכתב {כג} כָּל-דִּ֗י מִן-טַ֙עַם֙ אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א יִתְעֲבֵד֙ אַדְרַזְדָּ֔א לְבֵ֖ית אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֑א דִּֽי-לְמָ֤ה לֶֽהֱוֵא֙ קְצַ֔ף עַל-מַלְכ֥וּת מַלְכָּ֖א וּבְנֽוֹהִי: כל מה שמצו אלוקי השמים יעשה בזריזות לבית אלוקי השמים שלמה יהיה קצף על מלכות המלך ובניו {כד} וּלְכֹ֣ם מְהוֹדְעִ֗ין דִּ֣י כָל-כָּהֲנַיָּ֣א וְ֠לֵוָיֵא זַמָּ֨רַיָּ֤א תָרָֽעַיָּא֙ נְתִ֣ינַיָּ֔א וּפָ֣לְחֵ֔י בֵּ֖ית אֱלָהָ֣א דְנָ֑ה מִנְדָּ֤ה בְלוֹ֙ וַהֲלָ֔ךְ לָ֥א שַׁלִּ֖יט לְמִרְמֵ֥א עֲלֵיהֹֽם: ולכם מודיעים שכל הכהנים והלוויים המשוררים השוערים הנתינים ועובדי בית האלוקים הזה מסי המלך לא ימשול להשליך עליהם {כה} וְאַ֣נְתְּ עֶזְרָ֗א כְּחָכְמַ֨ת אֱלָהָ֤ךְ דִּֽי-בִידָךְ֙ מֶ֣נִּי שָׁפְטִ֞ין וְדַיָּנִ֗ין דִּי-לֶהֱוֹ֤ן (דאנין) דָּאיְנִין֙ לְכָל-עַמָּה֙ דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה לְכָל-יָדְעֵ֖י דָּתֵ֣י אֱלָהָ֑ךְ וְדִ֧י לָ֦א יָדַ֖ע תְּהוֹדְעֽוּן: ואתה עזרא כחכמת אלוקיך שבידך הפקד שופטים ודיינים שיהיו דנים לכל העם שבעבר הנהר לכל יודעי דתי אלוקיך ואשר לא ידע תודיעום {כו} וְכָל-דִּי-לָא֩ לֶהֱוֵ֨א עָבֵ֜ד דָּתָ֣א דִֽי-אֱלָהָ֗ךְ וְדָתָא֙ דִּ֣י מַלְכָּ֔א אָסְפַּ֕רְנָא דִּינָ֕ה לֶהֱוֵ֥א מִתְעֲבֵ֖ד מִנֵּ֑הּ הֵ֤ן לְמוֹת֙ הֵ֣ן (לשרשו) לִשְׁרֹשִׁ֔י הֵן-לַעֲנָ֥שׁ נִכְסִ֖ין וְלֶאֱסוּרִֽין: (פ) וכל אשר לא יהיה עושה חוק אלוקיך וחוק המלך בזריזות דינו ייעשה ממנו אם למות אם לעקור אם לענוש נכסים ולכלוא {כז} בָּר֥וּךְ יקוק אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵ֑ינוּ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן כָּזֹאת֙ בְּלֵ֣ב הַמֶּ֔לֶךְ לְפָאֵ֕ר אֶת-בֵּ֥ית יקוק אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִָֽם: {כח} וְעָלַ֣י הִטָּה-חֶ֗סֶד לִפְנֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְיֽוֹעֲצָ֔יו וּלְכָל-שָׂרֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַגִּבֹּרִ֑ים וַאֲנִ֣י הִתְחַזַּ֗קְתִּי כְּיַד-יקוק אֱלֹהַי֙ עָלַ֔י וָאֶקְבְּצָ֧ה מִיִּשְׂרָאֵ֛ל רָאשִׁ֖ים לַעֲל֥וֹת עִמִּֽי: (פ)