משלי

לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם (משלי כ, א). יש תרבויות שהיין הוא המרכז שלהן. תרבויות שרואות

שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ: אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה (משלי כג, כב –

מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא יַחֲרֹשׁ וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן (משלי כ, ד). לא כל עצל לא חושב בכלל מאיפה יהיה לו מה

כָּבוֹד לָאִישׁ שֶׁבֶת מֵרִיב וְכָל אֱוִיל יִתְגַּלָּע (משלי כ, ג). ההגיון הפשוט אומר שאם אדם מחזיק באמת חזקה וברורה, הוא

נַהַם כַּכְּפִיר אֵימַת מֶלֶךְ מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשׁוֹ (משלי כ, ב). יש שני סוגים של יראה מהמלך, יש יראה מהעונש שהמלך

אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ: כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה (משלי כג, כ – כא). לא

שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ (משלי כג, יט). יש מידע בעולם שאדם לומד מעצמו. למשל ילד לומד לבד איך

כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת: כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי (משלי כו, יח – יט). לפעמים

מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב, עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ (משלי כו, יז). לפעמים אדם עובר ורואה שני אנשים רבים, ולדעתו

שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט (משלי יח, ה). לא טוב לשאת פנים (כלומר לעשות פרוטקציה) לרשע. גם