משלי

נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן (משלי כ, כז). נשמת האדם היא חלק א-לוה ממעל, ובאה לכאן מהעולם

מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ יִדְעַךְ נֵרוֹ בֶּאֱשׁוּן חֹשֶׁךְ (משלי כ, כ). יש שתי דרכים להסתכל על החיים: האם החיים הם מה

מִפְּרִי פִי אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ תְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּע: מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ (משלי יח, כ – כא).

כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל וְגֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב (משלי כו, כז). כוח המשיכה עובד תמיד, על כולם. חפצים בעלי צפיפות

מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מה' (משלי יח, כב). היצר הטוב של איש ואשה דומה, שניהם מבינים את אותם

חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּן (משלי יב, יב). ההבדל בין רשע לצדיק מתחיל בשתי מילים: "חמד" ו"יתן". הרשע

עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב (משלי יב, יא). כדי לשבוע לחם בעולם הזה, צריך לעשות פעולות שמבחינה

חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם (משלי כו, טז). כל האנשים חומריים, הגוף של כולם מתנהג לפי עקרונות הפיזיקה. אז

טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת נִלְאָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל פִּיו (משלי כו, טו). לפעמים העצל יודע שהוא צריך לעשות משהו, הוא צריך

הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ (משלי כו, יד). לפעמים גם העצל מבין שאין לו ברירה אלא לצאת לדרך.