תהילים

כהמשך המזמור הקודם, זו בקשה שה' יושיע את עם ישראל מהגלות ויחזרו לקרבת אלוקים בבית המקדש. ומתאים לאמרו יחד עם

המזמור מדבר על עם ישראל בגלות הצמא לקרבת אלוקים, ומקווה ומתפלל אל ה' שישוב לראות את פניו[1]. ומתאים לאמרו לבקש

המזמור מדבר על ההבנה האמיתית, שייסורים באים לתקן את האדם, מול ההבנה הנפוצה בהמון, שזה מראה שה' לא רוצה בו.

המזמור מודה על ישועה מצרה וגם על מה שהצרה עצמה הצילה את האדם מלחטוא והשיבה אותו בתשובה. ומתאים לאמרו כתודה

המזמור אומר שאף שהייסורים טובים לאדם, ומצד עצמו לא היה מתפלל להסרתם, אבל בכל זאת צריך להתפלל, כי התפילה עצמה

המזמור אומר שגם כשה' מייסר אותנו, איננו רוצים שירחק ממנו ולא ישגיח עלינו, אלא רוצים לתקן את סיבת הייסורים, ומצדיקים

המזמור אומר[1] שהטוב שמרוויחים הרשעים אינו טוב באמת, ורק הטוב שמקבלים הצדיקים הוא אמיתי; ושגם בעולם הזה, בסופו של דבר,

המזמור מדבר על הדרך שבה היצר הרע גורם לאדם להרשיע, ושטעות היא ללכת אחריו, כי באמת שכר עולם הבא וקרבת

דוד מבקש שה' יציל אותו מאויביו, גם מאלו הרודפים אותו בפועל, גם מאלו המשתפים איתם פעולה ומראים עצמם כאוהבים, וגם

דוד אומר[1] שלצדיקים יש כל צורכם גם בעולם הזה, ולפעמים הצרות עצמם הן חלק מצורכיהם, כדי ליישר אותם, וה' מציל