תהילים

זו קריאה לשבח את ה' כהקדמה להלל כולו, ושבח על מה שה' משגיח ופועל במציאות ואינו רק בשמים. ומתאים לאמרו

המזמור ממשיך את המזמור הקודם, ואומר את שבחי הצדיק, שהוא גם יציב בעולם הזה וגם זוכה לעולם הבא. ומתאים לאמרו

המזמור אומר[1] שאף שמעשי ה' גדולים ומכוונים לעתיד, אפשר להבינם כבר עכשיו על ידי התורה ולהתנהג על פיהם. ומתאים לאמרו

זו תשובת ה' לדוד על המזמור הקודם: הוא אומר לו שה' פועל באמצעותו, ולכן ינצח את כל אויביו. ומתאים לאמרו

דוד מבקש שה' יפגע באויביו[1] כדי שיראו הכול שמעשיהם היו נגד רצון ה' ושה' חפץ בו; והמזמור הבא משלים את

המזמור[1] אומר שה' פועל בדרכים עמוקות גם באמצעות הצרות, כמו שאמרנו במזמור הקודם לגבי הגלות, ושעל זה עצמו צריך להודות;

המזמור מדבר על הצורך להודות לה' כשהוא מציל אדם מרעה, ומביא כדוגמה את הולכי המדבר, האסירים, החולים ויורדי הים; הם

המזמור אומר שעיקר הסיבה שלא ראו דור המדבר ודורות הגלות את הגאולה, היא שחטאנו למרות כל ניסי ה' שראינו; כהמשך

המזמור[1] אומר שגם הרעות והגלות וגם הניסים הגדולים שעושה ה' כולם חלק מהתכנית האלוקית שמטרתה קיום ההבטחה לאבות, ולגרום לנו

זהו המשך המזמור הקודם – ברכה לה' על הנהגתו את העולם בדרך הטבע ועל הבריאה[1]. ומתאים לאמרו לשבח את ה'