תהילים

המזמור[1] אומר שהעיקר בעולם הזה אינו הטובה החומרית הזמנית, אלא לברך את ה', שהוא ענין נצחי; וכשהנפש מתרחקת ממטרתה, ה'

המחבר מתאר את צרות הגלות ואת גודל הגאולה, ומבקש על דורו של המתפלל שיזכו לראות את הגאולה ולא יכלו ימיהם

דוד אומר שהוא דבק במטרות ה' בעולם, וכמלך הוא מדמה את עצמו לה', ללכת בדרכיו על ידי שהוא מרחיק ממנו

המזמור אומר שכל מה שיש לאדם הוא חסד מאת ה' והוא צריך להודות עליו, ולכן המטרה אינה השכר שנקבל אלא

המזמור מפרט את השבח לה' על הנהגתו את ישראל כפי שישראל צריכים לשבח כבר היום. ומתאים לאמרו על קדושת עם

המזמור מפרט את השבח לה' על הנהגתו את ישראל, כפי שהעמים כולם ישבחו בזמן הגאולה. ומתאים לאמרו כשבח על הגאולה,

המזמור מפרט את השבח לה' על הנהגתו את העולם כולו במשפט, כפי שישראל ישבחו לו בעתיד. ומתאים לאמרו על משפט

המזמור מפרט את השבח לה' על הנהגתו את העולם כולו, שיבוא לה' לעתיד לבוא מכל העמים, שגם להם יש חלק

המזמור אומר שמטרתנו בעולם היא לשבח את ה', בין על מה שהוא עושה בעולם כולו, בין על מה שהוא עושה

המזמור אומר שגם מעשי הרשעים הם חלק מהתכנית של ה', וכך גם עונשם, וה' מוביל את כל מהלך העולם. ומתאים