תהילים

זו בקשה שה' יילחם בגויים מצד שהם אויביו ומתנגדים לרצונו בעולם, עד שייכנעו בפני ה'. ומתאים לאמרו נגד הגויים המציקים

המזמור אומר שבגלל עיוות המשפט, העם יוצא לגלות[1]. ומתאים לאמרו על המשפט שעושים בני אדם, ובמיוחד על עיוות משפט. א מִזְמוֹר

מזמור זה הוא תשובה למזמורים הקודמים[1]: ה' מסביר שאריכות הגלות היא במשפט, שהוא ענין חשוב בעולם, ושפט אותם על שעבדו

זו בקשה על הגאולה, גם מצד שה' דואג לצרכי הפרטים בעם ישראל, וגם מצד שעם ישראל כולו סבל מספיק, וגם

זו בקשה שה' יגאל אותנו מהגלות בגלל חילול השם שיש בה, וינקום באויבינו על מה שחיללו את שמו, וממילא אנחנו

המזמור מראה את מה שצריכים ישראל ללמוד מסיפור ניסי יציאת מצרים על השגחת ה' וכוחו, ומה קורה כשאינם לומדים את

המזמור מדבר על צרת הגלות, שנראה שה' אינו שומע לתפילתנו ואינו משגיח, כאילו נטש אותנו; והפתרון הוא לזכור את התגלותו

זו הודאה על התגלות ה' אצל סנחריב וחזקיה[1]. ומתאים לאמרו לזכור את גדולת ה' ואת כוחו מול האומות. א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת

מזמור זה משלים את המזמורים הקודמים, ואומר שהעולם מתנהל על פי המשפט, והרשעים רק משמשים כלי ביד ה', ולבסוף יקבלו

זו תפילה על אריכות הגלות, ובקשה שה' יתגלה אחרי שהוא מסתיר את פניו כל כך הרבה זמן, וינקום באויבינו[1]. ומתאים