תהילים פרק נ"ג – תהלה ליעקב
דוד קורא על דואג האדומי ועל דורו שרדפו אותו את מה שאמר במזמור יד על דורות של רשעים[1]. ומתאים לאמרו
דוד קורא על דואג האדומי ועל דורו שרדפו אותו את מה שאמר במזמור יד על דורות של רשעים[1]. ומתאים לאמרו
דוד אומר כמה רע דיבור לשון הרע, ומביא את הדוגמה של דואג האדומי[1]. ומתאים לאמרו על בעלי לשון הרע שפוגעים
דוד מבקש שה' יקבל את תשובתו וינקהו מהחטא. ומתאים לאמרו למי שחטא ורוצה לחזור בתשובה ושה' יקבל את תשובתו. א לַמְנַצֵּחַ
המזמור אומר שאין לה' צורך עצמי בקרבנות, כפי שחושבים הרשעים שהם יתנו לו קרבן והוא ישתוק על רעות אחרות שהם
יש כאן משל, שהוא דבר חכמה בפני עצמו, שלא יסמוך אדם על עושרו כי אין בכוחו להצילו מהמוות, והשיקוע בו
המזמור אומר שה' מתגלה בעולם בירושלים דווקא, גם היום וגם לעתיד לבוא. ומתאים לאמרו כשבח לירושלים. א שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי-קֹרַח: ב גם
המזמור אומר כהמשך למזמור הקודם, שאחרי גוג ומגוג, יעבדו כל העמים את ה', אבל עדיין תהיה לעם ישראל מדרגה נפרדת.
המזמור מדבר על שינויי הסדר העולמי ומלחמת גוג ומגוג, שעל ידם ישלוט ה' בעולם, ושעם ישראל יבטח בה' והוא יעשה.
המזמור מדבר במשל על היחס בין עם ישראל לאומות העולם, ואיך לעתיד לבוא ישלוט עם ישראל ויתקן את כל העולם[1].
המזמור אומר שאמונתנו בה' אינה תלויה בנסים שאנחנו רואים, וגם בגלות, שאיננו רואים נסים, אנחנו זוכרים את הנסים מהעבר ובוטחים