שיעור תנ"ך פשט מהיר

המזמור מדבר על מצבים של הסתר פנים לזמן ארוך, ואף שהאדם מתפלל, אינו נושע, כיון שאינו יודע מה ה' רוצה

דוד מדבר (כנראה בעקבות מרד אבשלום) על כך שמתגלה שכל הדור הם באמת רשעים, ורק הציגו את עצמם כצדיקים, ולכן

המזמור מדבר על כך שה' מאריך אף לרשעים, כדי לבחון את הצדיק שעושה לשמה, ולהפיל את הרשע לגמרי כשתמלא סאתו.

המשך הפרק הקודם[1]. כאן המזמור מקשה על מה שבמציאות לא רואים שה' מגן על העני ושהרשע נופל בבור שכרה, ומסביר

המזמור אומר שגם כשהעמים מתגברים עלינו, את הכל ה' עושה במשפט, וכשמגיע הזמן ה' מושיע את ישראל ששייכים לנצח, והעמים

המזמור מדבר על מעלת התפילה, איך יתכן שה' הגדול שומע למה שאדם קטן קורא בשמו. ומתאים לאמרו כשבח על עצם

דוד מדבר על כך שלא רצה להרוג את שאול, והשאיר לה' את ההצלה שלו ואת הנקמה בשאול, כך שהרע ששאול

המזמור מדבר על פעולתם הטובה של הייסורים, ומבקש להימנע מהצד הרע שיכול להיות בהם. ומתאים לאמרו לכל מי שבאים עליו

המזמור הזה הוא על תפילת הבוקר, כשעוד אין על מה לבקש, אלא כוונתו ליישר את עצמו לפי רצון ה', כהכנה

המזמור הזה הוא על תפילת הלילה והמזמור הבא הוא על תפילת הבוקר[1], ובא לומר שעצם מה שאדם יכול להתפלל ולפרוק