שיעור תנ"ך פשט מהיר

דוד אומר שעיקר צרתו היא הריחוק מה' שאויבו גורם לו, ועיקר מה שהוא מבקש ישועה הוא כדי שישוב וידבק בה'.

כהמשך לפרקים הקודמים, מבקש דוד מה' שיציל אותו בסופו של דבר, ואף שאינו רואה דרך הצלה על ידי כוחו, הוא

כהמשך למזמור הקודם, מבקש דוד מה' שיעזור לו שלא לשמוע לאנשיו לפגוע בשאול, ולהישאר מדויק במעשיו. ומתאים לאמרו לשמור עצמו

דוד מבקש מה' שיציל אותו מאלו שמלשינים עליו לשאול כדי שיפגע בו, ובמקביל שיציל אותו מלשמוע לאנשיו שרוצים שיפגע בשאול

המזמור עוסק בשאלת הידיעה והבחירה, ואומר שה' יודע כל מה שנעשה, למרות שיש לנו בחירה חופשית מה לעשות, ומפרט את

דוד בא להודות לה' על שהוא פועל באמצעותו בעולם ולכן גם מגן עליו. ומתאים לאמרו למי שפועל בעולם בשביל ה',

המזמור אומר[1] שהקשר לירושלים נמצא בבסיס של כל מה שאנחנו עושים בחיים, ואין לנו קיום בלעדיו; ומי שפגע בירושלים לא

המזמור בא להודות לה', גם בגלות וגם כשלא רואים את טובתו, על כל מעשיו שעשה איתנו, שדרכם אנחנו יודעים שהוא

כהמשך למזמור הקודם, כאן מפורטת הברכה שיברכו עבדי ה', ומשלימים בזה את ההלל, שלא רק בגאולה נדע לברך את ה',

המזמור אומר שאת עבודת ה' בעולם הזה והברכה ממנה, שהוסברה במזמור הקודם, אפשר לקבל גם בגלות. ומתאים לאמרו על עובדי