תהילים פרק קל"ג – תהלה ליעקב
המזמור אומר שהטוב הרוחני שבא לאדם בזכות הקודש משפיע גם על הטוב הגשמי, שהוא בסיס לרוח[1]. ומתאים לאמרו לזכור שהרוח
המזמור אומר שהטוב הרוחני שבא לאדם בזכות הקודש משפיע גם על הטוב הגשמי, שהוא בסיס לרוח[1]. ומתאים לאמרו לזכור שהרוח
דוד מזכיר בפני ה' את מאמציו לבניית המקדש ואת ההבטחה שהבטיח לו ה' בעקבות זה שבניו ימלכו לעולם[1]. ומתאים לאמרו
דוד מעיד על עצמו, שכל מעשיו היו מצד הכוח שנתן לו ה', וכמוהו, גם עם ישראל יזכור תמיד שכל כוחו
המזמור אומר שעיקר צרת הגלות היא הריחוק מה', ועיקר הגאולה היא החזרה אליו. ומתאים לאמרו לבקש על סליחה ועל חזרה
המזמור אומר שהעמים המציקים לישראל הם זמניים ואובדים ברעתם, ואינם מקבלים על מעשיהם שכר, ואילו עם ישראל נצחי. ומתאים לאמרו
המזמור אומר מהי הברכה החומרית שאליה ישאף אדם בעולם הזה, ואין צורך בדברים אחרים או ביותר מזה. ומתאים לאמרו למי
המזמור אומר שההשתדלות מועילה רק לפי רצון ה' במעשה, ובאמת ה' הוא הפועל בעולם, ולכן פעולת ה' באמצעות דוד נמשכת
המזמור אומר שכשתבוא הגאולה, ישתנה המבט על הגלות כולה, בכך שנבין מה הרווחנו ממנה, ולכן כבר עכשיו אנחנו יודעים וזוכרים
המזמור אומר שבשכר הפעולה הטובה של עם ישראל, ה' מושיע אותם גם חומרית וגם רוחנית. ומתאים לאמרו על גאולת ירושלים,
המזמור אומר שה' מושיענו מהגלות, גם בנפש, שלא נתבולל, וגם בגוף. ומתאים לאמרו על ישועה שבאה לאדם מה', בגוף או