כללי

עמנואל בן ארצי אלול תשפ"ג בס"ד התוכן משמש תקציר של המאמר. בלחיצה על החלק המתאים בתקציר, מגיעים לנקודה הנכונה במאמר

ר׳ יעקב בן בנימין יצחק בלום (ח' בסיון תרע״ג — ח״י בחשוון תשנ״א) כל מי שהכיר את אבינו וסבנו, ר׳

קצת יותר מחצי מהתנ"ך מובן. זה החצי שלומדים לרוב. עד סוף מלכים ראשונים, יחד עם רות, אסתר, יונה, נחמיה ודברי

כחלק מהדיבור על מילים של עצירה, צריך לשים לב שהמילים שמשמשות לשתיקה בתנ"ך, הם חלק מאותם מילים של עצירה, או

אנחנו נמצאים בסגר. יש לנו הגבלות, המשטרה שמה מחסומים, ועוצרת מי שמפר את ההנחיות. במקרה קיצון הוא גם ילך לכלא.

ושמחת בחגך. איזו סיבה יכולה להיות לריבוי המילים שיש בעברית התנ"כית לשמחה? בשמחה יש פחות מילים מאשר בהתמשכות של זמן.

עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה "עם הנצח", כלומר העם שקיים תמיד, לעולם, עם שיהיה כל הימים. יום יום, לדור