אֱוִיל בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ וְכֹסֶה קָלוֹן עָרוּם (משלי יב, טז). כשהשכל או היצר הטוב אומר לעשות דבר אחד, והתאוות או

מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת ה' וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ (משלי יא א). המאזניים בנויות ממוט אופקי שמחובר במרכזו לציר. בכל קצה תלויה

שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה (משלי י, יב). יכולנו לחשוב שאנשים רבים כי אחד עשה לשני משהו

כִּֽי-תֵ֭שֵׁב לִלְח֣וֹם אֶת-מוֹשֵׁ֑ל בִּ֥ין תָּ֝בִ֗ין אֶת-אֲשֶׁ֥ר לְפָנֶֽיךָ: וְשַׂמְתָּ֣ שַׂכִּ֣ין בְּלֹעֶ֑ךָ אִם-בַּ֖עַל נֶ֣פֶשׁ אָֽתָּה: אַל-תִּ֭תְאָו לְמַטְעַמּוֹתָ֑יו וְ֝ה֗וּא לֶ֣חֶם כְּזָבִֽים (משלי כג,

הפעם נמשיך עם הפסוק הבא: יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי (משלי יב, י). רגשות ותחושות של הגוף הם

טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מִמְּתַכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם (משלי יב, ט). את הקלון והכבוד אנחנו מקבלים מהחברה שסביבנו. אפשר היה לחשוב,

בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם (משלי כט, ב). הצדיק הוא אדם רוחני. לא אכפת לו כל כך

הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם (משלי י, טו). יש אנשים שרוצים להיות עשירים כי הם רוצים תענוגות ופינוקים.

הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ: כִּי תֹאמַר הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה הֲלֹא תֹכֵן לִבּוֹת הוּא יָבִין וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ

אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים: הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם: שְׁפַנִּים עַם לֹא עָצוּם וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע