המזמור הזה הוא על תפילת הבוקר, כשעוד אין על מה לבקש, אלא כוונתו ליישר את עצמו לפי רצון ה', כהכנה

המזמור הזה הוא על תפילת הלילה והמזמור הבא הוא על תפילת הבוקר[1], ובא לומר שעצם מה שאדם יכול להתפלל ולפרוק

דוד אומר שהוא בוטח בה' שיציל אותו גם בצרה מקיפה וכללית ביותר כמו מרד אבשלום. המזמור מנוסח כך שיתאים לכל

המזמור הזה הוא הצד המעשי של המזמור הקודם. ומסביר איך צריך האדם להתמודד עם מלחמת היצר, על ידי משל מהגויים[1]

המזמור מלמדנו, כהקדמה לכל התפילות, שאם רוצה אדם שתשמע תפילתו, צריך ללכת בדרכי ה' ולהיות מכוון לרצון ה'. ובזה יהיה

ונשאר לנו רק להבין מה קרה בסוף עם האידיאולוגיה של אחשורוש. שהרי הוא חשב שהוא יוכל למנוע מרידות, כי אם

וּבִשְׁנֵים֩ עָשָׂ֨ר חֹ֜דֶשׁ הוּא־חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֗ר בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ בּ֔וֹ שהוא היה היום של הפור, שבו המזל של ישראל היה באמת

בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא מיד, כי אחשורוש ידע מה אסתר באמת רוצה, ואת זה הוא לא יכל לתת לה, ולכן הוא מיהר

וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהָמָ֔ן לִשְׁתּ֖וֹת עִם־אֶסְתֵּ֥ר הַמַּלְכָּֽה: וכאן יש הפוגה להמן מכל היום הקשה שעבר עליו ושוב יש לו צד של

התוצאה הראשונה של המשתה היתה שהמן יצא ביום ההוא שמח וטוב לב, והתוצאה השניה היתה בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא שהוא הזמן של