וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י עדיין תוך כדי הצום וַתִּלְבַּ֤שׁ אֶסְתֵּר֙ מַלְכ֔וּת הכונה של אסתר, היתה להזכיר למלך את המקרה של ושתי,

הפרק הזה נראה פשוט, אבל יש בו כמה שאלות לא קלות בפשט, שמראות שכנראה הפירוש שלו אחר. למשל: אם מרדכי

אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה זה לא היה מיד, אלא כנראה חמש שנים אחרי שאסתר נהיתה מלכה. כי היא נהיתה מלכה בשנה

אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה הביטוי "אחר הדברים האלה" נדיר בתנ"ך, והוא כמעט אף פעם לא מדבר על דבר שקרה מיד אחר

מגילת אסתר נכתבה בזמן שאחשורוש עוד מולך, ואחריו דריוש הבן שלו, ולכן היה ברור שהפרסים יקראו את המגילה כדי לוודא

וּבֹ֨עַז עָלָ֣ה הַשַּׁעַר֮ לעומת האפשרות של הירידה שהתבטאה בירידה של רות לגורן, בועז בחר להעלות את הכל לקדושה ולכן נאמר

וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ נָעֳמִ֣י חֲמוֹתָ֑הּ נעמי פונה אליה גם מצד שהיא נעמי, ולפי השיטה שלה צריך להחזיר טובה על חסד שמקבלים

עד עכשיו ראינו את הצד של משפחת אלימלך, שהוא הצד של מידת הדין. כאן מגיעה דמות חדשה, בועז. בועז, בניגוד