לא נעים מהשכנים
לֹֽא-יַחְפֹּ֣ץ כְּ֭סִיל בִּתְבוּנָ֑ה כִּ֝֗י אִֽם-בְּהִתְגַּלּ֥וֹת לִבּֽוֹ: בְּֽבוֹא-רָ֭שָׁע בָּ֣א גַם-בּ֑וּז וְֽעִם-קָל֥וֹן חֶרְפָּֽה: (משלי יח, ב – ג). הכסיל במשלי הוא מי
לֹֽא-יַחְפֹּ֣ץ כְּ֭סִיל בִּתְבוּנָ֑ה כִּ֝֗י אִֽם-בְּהִתְגַּלּ֥וֹת לִבּֽוֹ: בְּֽבוֹא-רָ֭שָׁע בָּ֣א גַם-בּ֑וּז וְֽעִם-קָל֥וֹן חֶרְפָּֽה: (משלי יח, ב – ג). הכסיל במשלי הוא מי
טוֹב-מְ֭עַט בְּיִרְאַ֣ת ה' מֵאוֹצָ֥ר רָ֝֗ב וּמְה֥וּמָה בֽוֹ: ט֤וֹב אֲרֻחַ֣ת יָ֭רָק וְאַהֲבָה-שָׁ֑ם מִשּׁ֥וֹר אָ֝ב֗וּס וְשִׂנְאָה-בֽוֹ: (משלי טו, טז – יז). לא
צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו (משלי יא, ח). אנחנו שמחים מאוד לשמוע בכל פעם שצדיק נחלץ מצרה. בתנ"ך, בגמרא,
חָזִ֡יתָ אִ֤ישׁ | מָ֘הִ֤יר בִּמְלַאכְתּ֗וֹ לִֽפְנֵֽי-מְלָכִ֥ים יִתְיַצָּ֑ב בַּל-יִ֝תְיַצֵּב לִפְנֵ֥י חֲשֻׁכִּֽים: (משלי כב, כט). לחזות זו ראיה בעין השכל, הבנה פנימית.
יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי-אִ֑ישׁ וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי-מָֽוֶת: גַּם-בִּשְׂח֥וֹק יִכְאַב-לֵ֑ב וְאַחֲרִיתָ֖הּ שִׂמְחָ֣ה תוּגָֽה: (משלי יד, יב – יג). כולם יודעים שיש דרכים שאחריתם
קצת יותר מחצי מהתנ"ך מובן. זה החצי שלומדים לרוב. עד סוף מלכים ראשונים, יחד עם רות, אסתר, יונה, נחמיה ודברי
כחלק מהדיבור על מילים של עצירה, צריך לשים לב שהמילים שמשמשות לשתיקה בתנ"ך, הם חלק מאותם מילים של עצירה, או
אנחנו נמצאים בסגר. יש לנו הגבלות, המשטרה שמה מחסומים, ועוצרת מי שמפר את ההנחיות. במקרה קיצון הוא גם ילך לכלא.
עיון בספר משלי פרק לא, פסוקים ד-ז אַ֤ל לַֽמְלָכִ֨ים | לְֽמוֹאֵ֗ל אַ֣ל לַֽמְלָכִ֣ים שְׁתוֹ-יָ֑יִן וּ֝לְרוֹזְנִ֗ים (או) אֵ֣י שֵׁכָֽר: פֶּן-יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח
ושמחת בחגך. איזו סיבה יכולה להיות לריבוי המילים שיש בעברית התנ"כית לשמחה? בשמחה יש פחות מילים מאשר בהתמשכות של זמן.