עצל

גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית (משלי יח, ט). ברור לכולם שאדם בעל תכונה של השחתה, שהולך ומשחית חפצים

חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם (משלי כו, טז). כל האנשים חומריים, הגוף של כולם מתנהג לפי עקרונות הפיזיקה. אז

טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת נִלְאָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל פִּיו (משלי כו, טו). לפעמים העצל יודע שהוא צריך לעשות משהו, הוא צריך

הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ (משלי כו, יד). לפעמים גם העצל מבין שאין לו ברירה אלא לצאת לדרך.