גאוה

בְּפִי אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה וְשִׂפְתֵי חֲכָמִים תִּשְׁמוּרֵם (משלי יד, ג). האויל מסתפק בכל דבר, ולטענתו אין דרך לדעת מה נכון

בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ: פֶּן יִרְאֶה ה' וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ (משלי כד, יז –

איך מרגישים חכמים בכמה שפחות עבודה? והאם יכולה להיות אפשרות שגם אני צודק וגם החברותא שלי צודק למרות שאנחנו לא

מה הבעיה בדמיונות? אם גאווה גורמת לאדם לשאוף גבוה, מה רע בה? ואיך לגור בין גויים גרם לעם ישראל דווקא

יש עבדים מרצון? למה תלמידים מכינים קפה לרב? ומה הבעיה ברב שמחפש כבוד? עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל וְעֶבֶד לוֶֹה לְאִישׁ מַלְוֶה: