מגילת אסתר

ונשאר לנו רק להבין מה קרה בסוף עם האידיאולוגיה של אחשורוש. שהרי הוא חשב שהוא יוכל למנוע מרידות, כי אם

וּבִשְׁנֵים֩ עָשָׂ֨ר חֹ֜דֶשׁ הוּא־חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֗ר בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ בּ֔וֹ שהוא היה היום של הפור, שבו המזל של ישראל היה באמת

בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא מיד, כי אחשורוש ידע מה אסתר באמת רוצה, ואת זה הוא לא יכל לתת לה, ולכן הוא מיהר

וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהָמָ֔ן לִשְׁתּ֖וֹת עִם־אֶסְתֵּ֥ר הַמַּלְכָּֽה: וכאן יש הפוגה להמן מכל היום הקשה שעבר עליו ושוב יש לו צד של

התוצאה הראשונה של המשתה היתה שהמן יצא ביום ההוא שמח וטוב לב, והתוצאה השניה היתה בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא שהוא הזמן של

וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י עדיין תוך כדי הצום וַתִּלְבַּ֤שׁ אֶסְתֵּר֙ מַלְכ֔וּת הכונה של אסתר, היתה להזכיר למלך את המקרה של ושתי,

הפרק הזה נראה פשוט, אבל יש בו כמה שאלות לא קלות בפשט, שמראות שכנראה הפירוש שלו אחר. למשל: אם מרדכי

אַחַ֣ר׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה זה לא היה מיד, אלא כנראה חמש שנים אחרי שאסתר נהיתה מלכה. כי היא נהיתה מלכה בשנה

אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה הביטוי "אחר הדברים האלה" נדיר בתנ"ך, והוא כמעט אף פעם לא מדבר על דבר שקרה מיד אחר

מגילת אסתר נכתבה בזמן שאחשורוש עוד מולך, ואחריו דריוש הבן שלו, ולכן היה ברור שהפרסים יקראו את המגילה כדי לוודא