מוסר

כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן (משלי לא, כ) אשת החיל דואגת לאחרים לא רק כשזה משתלם גם לה, לא

לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם (משלי כ, א). יש תרבויות שהיין הוא המרכז שלהן. תרבויות שרואות

שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ: אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה (משלי כג, כב –

שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט (משלי יח, ה). לא טוב לשאת פנים (כלומר לעשות פרוטקציה) לרשע. גם

רְצוֹן מְלָכִים שִׂפְתֵי צֶדֶק וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָב (משלי טז, יג). המלכים נלחמים בעושי הרשע במדינתם, אבל זה לא אומר שהם

אם אי אפשר לדעת בוודאות מה האמת, מה עושים? ולמה אי אפשר שנחליט מה מוסרי ומה לא בעצמנו? דֶּרֶךְ אֱוִיל