משלי לא, יג
דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ (משלי לא יג) כשאשת החיל מגיעה לנושא שהיא לא מכירה, טוויה או אריגה למשל,
דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ (משלי לא יג) כשאשת החיל מגיעה לנושא שהיא לא מכירה, טוויה או אריגה למשל,
שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ: אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה (משלי כג, כב –
שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ (משלי כג, יט). יש מידע בעולם שאדם לומד מעצמו. למשל ילד לומד לבד איך
נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב: עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם ה' (משלי כב, א – ב). אין
למה גויים עשירים תורמים למוסדות ללא כוונת רווח, אם אין להם מצוות צדקה? ולמי טוב כשאדם חוזר בתשובה? בְּטוּב צַדִּיקִים
את מי לא שואלים מה ההלכה? איך שני אנשים רציונליים מגיעים למסקנות הפוכות? ולמה אי אפשר להתאים קצת את המצוות
לעשן זה בריא? באופן טבעי אנחנו רוצים לעשות מצוות? והאם לתת צדקה מרחמים נחשב מצוה לשמה? פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ
בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם (משלי כט, ב). הצדיק הוא אדם רוחני. לא אכפת לו כל כך
אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים: הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם: שְׁפַנִּים עַם לֹא עָצוּם וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע