משלי יג, כא
אם הצדיק לא מחפש את טובת עצמו, זה מחייב שיהיה לו רע? ואיך אפשר לומר שהצדיק לא מחפש את טובת
אם הצדיק לא מחפש את טובת עצמו, זה מחייב שיהיה לו רע? ואיך אפשר לומר שהצדיק לא מחפש את טובת
מה אדם צריך לעשות עם החיים שלו? ואיך רואים את הקב"ה בעולם? אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ (משלי יג,
אם הקב"ה דואג לפרנסה, למה צריך לעבוד? והאם יש מצוות שלא כתובות בשולחן ערוך? היום נמשיך עם שני הפסוקים הבאים
אֱוִיל בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ וְכֹסֶה קָלוֹן עָרוּם (משלי יב, טז). כשהשכל או היצר הטוב אומר לעשות דבר אחד, והתאוות או
טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מִמְּתַכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם (משלי יב, ט). את הקלון והכבוד אנחנו מקבלים מהחברה שסביבנו. אפשר היה לחשוב,
הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ: כִּי תֹאמַר הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה הֲלֹא תֹכֵן לִבּוֹת הוּא יָבִין וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ
אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים: הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם: שְׁפַנִּים עַם לֹא עָצוּם וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע
לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה (משלי יז, ה). עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם ה' (משלי כב, ב).
עֹשֵׁק דָּל חֵרֵף עֹשֵׂהוּ וּמְכַבְּדוֹ חֹנֵן אֶבְיוֹן (משלי יד, לא). הקב"ה ברא עולם גשמי חסר. יש בו עשירים ועניים, פערים