השנה אין ברכת כהנים המונית בכותל, אבל אנחנו זקוקים לה, אולי, יותר מתמיד.
ר' אחא בשם ר' חננא בר פפא לפי שישראל כשהיה בית המקדש קיים היו מקריבין כל קרבנות שבתורה עכשיו מהו להתעסק בהן, אמר להן הקדוש ברוך הוא הואיל ואתם מתעסקין בהן מעלה אני עליכם כאילו אתם מקריבין אותם (ויקרא רבה פרשת צו פרשה ז).
אז ניתן פירוש בסיסי לברכת כהנים, ויהי רצון שיהיה במקום ברכה.
יברכך – ברכה היא ריבוי טובה, שפע. כשאדם מברך חבר, הוא מאחל לו שיהיה לו הרבה מכל מה שהוא צריך. כשהקב"ה מברך אותנו, הוא לא רק מאחל, אלא נותן לנו בפועל את מה שאנחנו צריכים. ולכן הכהנים מתחילים "יברכך", שיהיה לנו שפע מכל מה שאנחנו צריכים, ילדים, משפחה, חברים, פרנסה, אוכל, רכוש, נכסים, זמן…
ה' – אם נשים לב, כל אחד משלשת הפסוקים מתחיל במילה, ומיד שם ה'. יברכך ה', יאר ה', ישא ה'. וזה מה שנאמר בסוף, ושמו את שמי על בני ישראל, ואני אברכם. לא הכהנים מברכים אותנו אלא ה', ואת זה צריך להדגיש. כמובן ברכה שבאה מאת ה', היא ברכה שונה. מדובר בשפע חומרי שיתמוך את עבודת ה' שלנו. אנחנו לא מבקשים מה' ברכה שתרחיק אותנו ממנו. ולפעמים הברכה שאנחנו מבקשים היא ברכה בתחום הרוחני, ואפילו על חשבון הברכה הגשמית.
וישמרך – אחרי שיש לנו שפע חומרי, אפשר לבקש שמה שיש לנו ישמר. וכך מדייק גם יעקב כשאומר ללבן "אשובה ארעה צאנך אשמור". קודם כל "ארעה צאנך", "ויברך ה' אותך לרגלי", ואחרי שיש מה לשמור, "אשמור". ואנחנו מבקשים שמירה מה', שמירה ממחלות, מתאונות, מנזקים, מאויבים, מגניבות, משריפות, משם רע… וכמובן שוב "ה' וישמרך", שמירה שתועיל לנו בעבודת ה'. ולפעמים מדובר דווקא בשמירה רוחנית אפילו אם היא באה על חשבון השמירה הגשמית.
יאר ה' פניו אליך – מהו "אור פני ה'"? נראה לומר כך: כשהקב"ה מסתכל עלינו, משגיח, זה מצד אחד טוב, ומצד שני מפחיד. זה טוב כשה' עוזר לנו ושומר עלינו, זה טוב כי אם ה' משגיח עלינו הוא מקדם אותנו, ומונע מאיתנו ליפול. אבל זה מפחיד כי אם אנחנו לא ראויים, ואם מצבנו לא טוב, ההשגחה כוללת גם עונש. "כִּי לֹא אֶֽעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּֽרֶךְ". יש לנו שני משלים להשגחה. האחד האם פני ה' מופנות אלינו או לא, כמו שאנחנו אומרים במזמור לדוד ה' אורי וישעי: "אל תסתר פניך ממני, אל תט באף עבדך". לא תסתיר מצידך, ולא תטה אותי ממך לכיוון אחר בכעסך. המשל השני הוא אור או חושך. כשיש חושך כביכול גם אם מסתכלים בכיוון לא רואים. "ורשעים בחושך ידמו". אנחנו מבקשים מצב מורכב: מצד אחד אנחנו רוצים השגחה, אנחנו רוצים להיות העם של ה', אנחנו לא רוצים להשכח. ומצד שני אנחנו לא במדרגה שה' יסתכל עלינו, כמו שאנחנו עכשיו. לכן אנחנו מבקשים שפני ה' כן יהיו מופנות אלינו, אבל עוד לא כדי להסתכל עלינו, כי אנחנו בחושך מצד מעשינו, אלא כדי להאיר אותנו בהדרגה עד שנהיה ראויים להשגחה. העובדה שפני ה' מופנות אלינו, והוא רוצה להשגיח עלינו, מאירה אותנו. ואנחנו נמשלנו ללבנה שמחזירה את אור השמש, כלומר אנחנו הולכים ונהיים מוארים עד התמלאות הלבנה.
איך מתבטא אור פני ה' בפועל? ברכת שים שלום נתקנה על בסיס ברכת כהנים שנאמרת לפניה. ושם נאמר "כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרַת חַיִּים, וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים, וְחַיִּים וְשָׁלוֹם". הקב"ה משפיע אלינו את אורו על ידי התורה והתכונות הטובות של עם ישראל. ודרכם נתקדם עד שנהיה ראויים שה' יסתכל עלינו. ולכן הברכה ממשיכה:
ויחונך – כלומר יתן לך חן בעיניו. על ידי התורה ואור פני ה', נמצא חן בעיני ה' כשנלך בדרך שלו. ואז אפשר להגיע למדרגה הבאה:
ישא ה' פניו אליך – נשיאת פנים, כלומר הרמה של הפנים, אומרת שמישהו לא ראוי מצד עצמו שיסתכלו עליו, אבל לפנים משורת הדין בוחרים להרים את הפנים ולהסתכל עליו. וה' נושא את פניו לישראל כיון שהם מגיעים למדרגה שההשגחה הגלויה עליהם יכולה לחזור. (כמובן שגם כשאנחנו לא ראויים להשגחה, ה' משגיח עלינו, אבל לא בגלוי, אלא "משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים". וכמו שאמרנו "אל תסתר פניך ממני", לא אל תסתר אותי מפניך, כי ה' תמיד מסתכל, אבל לפעמים הפנים מוסתרות מאיתנו שלא רואים את ההשגחה). וכיון שההשגחה חוזרת, וכבר אין צורך להעניש אותנו אם משגיחים עלינו, אפשר להמשיך:
וישם לך שלום – כלומר שלמות. אין פגע רע. כי במדרגה של הברכה או של השמירה, לפעמים הברכה היא ברכה חומרית, ולפעמים, כשצריך, היא ברכה רוחנית שיכולה לבוא דווקא דרך מיעוט טובה חומרית. השמירה יכולה להיות שמירה על רכוש, או שמירה מהחטא דווקא על ידי ייסורים. אבל כשאנחנו מגיעים למדרגה רצויה, על ידי אור פני ה', אז אפשר לתת לנו שלמות. ברכה רוחנית בשילוב עם ברכה גשמית, שמירה רוחנית בשילוב עם שמירה גשמית. ואז לא צריך עוד מלחמות, צרות, מחלות, ואפילו לא חיות טורפות. "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".