חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה (משלי טז, יד).
כשהמלך כועס על אדם, הוא אינו הורג אותו בעצמו, אלא מעביר את הטיפול בו למנגנון המשפטי, לטיפול ארוך ומסורבל. חמת המלך מתבטאת במלאכי מוות – שליחים שאמורים לטפל בכל נושא המוות. המלך שואף שיהיו במדינה חיים ותיקון, לא מוות והרס. ולכן אינו עוסק במוות בעצמו, אלא דואג שהמוות יהיה איום שמתבצע על ידי אחרים, בהדרגה ובמשך זמן ארוך.
כתוצאה מכך לרשע שצריך למות יש מספיק זמן, שבו הוא יודע שמלאכי המוות כבר יצאו לדרכם, כדי שאם הוא איש חכם, ידאג לכפר את חמת המלך, לחזור בתשובה ולהשאר בחיים. שהרי רצונו האמיתי של המלך הוא שיחיה, אבל שיבחר בדרך הטובה.
גם אם הרשע לא יודע איך לשוב בתשובה, יש לו מספיק זמן לפנות לאיש חכם, לעורך דין טוב, שיעזור לו לעשות את הצעדים הנכונים כדי שלא יצטרך למות.
הנמשל הוא עונשים מאת ה':
ה' ארך אפיים. גם כשכבר נגזר על אדם עונש, גם כשנחתם בראש השנה למיתה, התהליך לוקח הרבה זמן. לא מיד כשאדם חוטא יוצא ברק משמים ופוגע בו. כשאדם חייב מיתה בידי שמים, מלאכי המוות יצאו לדרכם. אבל התהליך יכול לקחת עוד הרבה זמן. יכול להיות שהאדם יפגוש אותם כמה פעמים בלי שימות, כדי שיצליח להבין לבדו שמצבו לא טוב, ויספיק לכפר על חטאו ולהנצל.
אם איש חכם הוא, ישוב בתשובה ויתכפר לו. זו המטרה של העונש, זו המטרה האמיתית של האיום במוות. לפעמים האדם עצמו לא יודע איך לשוב בתשובה, אבל כיון שהוא יודע שהוא בסכנה, וחמת המלך כבר שלחה את מלאכי המוות, ילך לחכם שילמד אותו לחזור אל ה', ויתכפר לו.