איך חיים חיי נצח? ומי יכול לדעת את כל התורה?
בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ (משלי יא, כח).
מי שחושב שהעושר יכול להציל אותו מכל דבר, ולכן הוא לא צריך חברים, הוא לא צריך משפחה, הוא לא צריך עזרה מהקב"ה, הוא יפול בוודאות. יש הרבה צרות שהעושר לא יוכל להציל אותו מהם. האדם הזה לא מפתח קשרים עם החברים והמשפחה ולא עובד את הקב"ה. הוא לא תורם מעושרו לעניים, ולא מפתח בעזרתו את העולם. לדעתו הוא מרכז הכל, והעושר נועד להבטיח את בטחונו. ולכן הוא יפול. ואם הוא לא יפול מצרות שהעושר לא יכול להתגבר עליהם, הוא יפול כשיגיע לגיל המתאים. אין דבר שיכול להציל אותו לנצח.
גם מי שאין לו עושר יפול, גם מי שיש לו משפחה וחברים יפול. כולם יפלו בעולם הזה בסופו של דבר. מי לא יפול?
הצדיקים כמובן נופלים בעולם הזה גם הם, אבל הם יודעים שהם עלים, שהם חלק מעץ גדול. כל המשימה שלהם בעולם היא לחיות את העץ הזה, את עם ישראל. הם לא מנסים להיות גדולים וכבדים, הם לא מנסים לשמור לעצמם, הם משתדלים להעביר כמה שיותר אל העץ. ולכן אנחנו לא מסתכלים על הצדיקים כמי שנופלים, אלא כמי שמתחלפים. יש צדיקים בכל הדורות והם פורחים תמיד. וכשצדיק אחד איננו פורחים צדיקים אחרים תחתיו. העץ קיים תמיד, והוא קיים בזכות הצדיקים שמחיים אותו. ולכן אי אפשר להסתכל על הצדיק כמי שנפל, נפלה רק קליפה דקה. הצדיק ממשיך להיות קיים תמיד בעץ שהוא עזר לחיות.
הנמשל הוא לימוד התורה:
אדם שחושב שהתורה כולה נמצאת אצלו, שהוא יודע הכל, יפול. הוא בוטח בעושר הידיעות שלו, הוא חושב שרק הוא חכם ואין צורך בשאר לומדי התורה בעולם, והוא יגלה שהוא טועה. התורה גדולה הרבה יותר ממה שיכול אדם אחד לדעת. אין אדם אחד שיכול להחזיק בדעתו את כל התורה. תמיד יש דברים שהוא לא יוכל להבין, שהדור שלו עוד לא יכול להבין, או קצוות מספיק רחוקים שאדם אחד לא יכול להחזיק יחד. אדם כזה יטעה בוודאות, אולי גם יפול בחטא ברור, כי הוא לא ישאל כשצריך, הוא לא יסתכל במה שכתב מי שהיה לפניו, הוא לא יקבל ביקורת.
הצדיקים יודעים שהתורה היא עץ חיים, היא דבר גדול בהרבה מכל אחד מהם. אבל הם עלים שמחיים את העץ הזה, שבונים בו עוד חלק, שמעבירים אליו את המעט שהם יכולים לחדש. הם יודעים שהם לא יחידים בדורם ובוודאי לא בין כל הדורות. לכל דור יש את העלים שלו, והם משאירים את רישומם בעץ הגדול. התורה נאספת ומתחברת ממה שכל הצדיקים בכל הדורות בונים בה. ולכן הצדיקים האלו ממשיכים לחיות בה לנצח, דבריהם מוזכרים וממשיכים להיות חלק מעץ החיים של התורה, גם הרבה אחרי שהצדיק עצמו כבר לא חי בעולם הזה.