גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית (משלי יח, ט).
ברור לכולם שאדם בעל תכונה של השחתה, שהולך ומשחית חפצים או רכוש ציבורי, הוא וודאי אדם בעייתי. אבל מה לגבי מי שלא משחית שום דבר קיים, אלא רק מתעצל ולא עושה את העבודה שלו כמו שצריך? הוא לכאורה לא עשה שום דבר רע. ובמיוחד אם הוא לא שכיר, אלא עצמאי ועושה את מלאכת עצמו, אם הוא רוצה להתבטל, ההפסד כולו שלו.
וזה לא נכון. העולם צריך את מה שנעשה בו. אם אדם לא זרע חיטה, לא יהיה מה לאכול למישהו שהיה קונה ממנו את החיטה שגידל. וגם אם החיטה היתה מיועדת לו עצמו, אז הוא יצטרך לקנות חיטה בשביל עצמו מאדם אחר ושוב יהיה מחסור. ואם לא יהיה מחסור בחיטה, אז דבר אחר שהיה אפשר לעשות בזמן הזה יחסר. יש בעולם מספיק עבודה לכולם. נכון שמבחינת הכוונה, המשחית מתכוון להרע והמתרפה לא, אבל מבחינת התוצאה, ההשחתה של דבר קיים גרועה כיון שהעולם צריך אותו. מי שמתרפה במלאכתו ולא עושה אותה מראש, עושה פעולה דומה למי שהשחית מלאכה קיימת. בשני המקרים הדבר יחסר.
הנמשל הוא תשובות לשאלות באמונה:
לפעמים שאלות באמונה מגיעות אל תלמידי חכמים. הם מי שאמור לתת לשאלות תשובות, זה התפקיד שלהם בעם ישראל. אלא שהתלמיד חכם מאמין גדול בה', והשאלות האלו בכלל לא קשות בעיניו. לא מפריעה לו שאלת צדיק ורע לו רשע וטוב לו, הוא מאמין לגמרי שה' יודע מה הוא עושה, ושאנחנו לא חייבים להבין הכל. הוא מאמין לגמרי שהשכר האמיתי הוא בעולם הבא והעונש האמיתי בגיהנום.
ולכן הוא גם לא טורח לנסח תשובה טובה לשאלה. היא לא באמת קשה בעיניו ולא מפריעה לו. אמנם הוא מתרפה במלאכה, אמנם הוא נותן תשובה דחוקה ולא רצינית, אבל הרי זו מלאכתו שלו. הוא התלמיד חכם, הוא עונה מה שמספיק לו, ואם מישהו רוצה תשובה טובה יותר הוא מוזמן לחשוב על זה.
וזו טעות. תלמיד חכם לא לומד בשביל עצמו, יש לו תפקיד בעם ישראל. נכון שיש בעם אנשים כמו הכסיל שהתשובות הטובות לא יעזרו להם, הם בכל מקרה ימצאו דרך לכפור. אבל יש הרבה אנשים מבולבלים ונבוכים. יש נרגנים שעוסקים שוב ושוב בשאלות ובתשובות הכפרניות. להם תשובה טובה היתה יכולה מאוד לעזור. תשובה טובה לשאלה היתה מורידה מבחינתם את השאלה מסדר היום.
האנשים האלו לא יודעים לענות תשובות לשאלות שהם פוגשים, אין להם את רוחב הידיעות הנדרשות, הם לא למדו את יסודות האמונה. ולכן מבחינתם אם התשובה שענה להם הרב היא תשובה לא רצינית, כנראה שאין תשובה רצינית לשאלה. כנראה שהתשובות הכפרניות מוכרחות.
ולכן אם התלמיד חכם מתרפה במלאכתו, במלאכת שמים הוא מתרפה. ולכן גם אם הכוונה שלו שונה, ואפילו הפוכה, משל הכסיל; מבחינת התוצאה, אח הוא לכסיל המשחית את התורה והמצוות. זה משחית בהעלאת השאלות והתשובות הכפרניות, וזה משחית במה שהוא יוצר תחושה שאין לשאלות תשובות אמוניות טובות.
[עיון נוסף והרחבה: משלי יח ט: רבנו יונה, מצודות דוד, מלבי"ם, ספר האמונות והדעות הקדמה 'והשביעית ראיה חלושה', מוסר אביך – מידות ראיה אמונה כח, אורות האמונה חופש המחשבה והאמונה 'אין להגביל'].
גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית.