המזמור מדבר על הדרך שבה היצר הרע גורם לאדם להרשיע, ושטעות היא ללכת אחריו, כי באמת שכר עולם הבא וקרבת אלוקים גדולים מכל טובה חומרית, וגם אותה יש לדבקים בה'. ומתאים לאמרו כדי להתגבר על היצר וליישר את דרכיו.
א לַמְנַצֵּחַ לדוד שעושה רצון ה' ולא רצון עצמו[1] לְעֶבֶד-ה' לְדָוִד: ב כך הם דברי היצר הרע לרשע כפי שאני מדמה אותם בליבי נְאֻם-פֶּשַׁע
לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי והבעיה
מתחילה ממה שגם אם מפחד מה' שיעניש אותו לא זוכר את זה מול עיניו כשבא לעשות ולכן
הנאום הזה יכול לשכנע אותו אֵין-פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו: ג כי היצר מישר בעיניו את הדרך העקומה כִּי-הֶחֱלִיק
אֵלָיו בְּעֵינָיו במטרה שלעתיד לבוא ימצא עונו
במשפט וידחה מטוב ה' לִמְצֹא עֲוֹנוֹ לִשְׂנֹא: ד ודבריו בכונה רעה שרוצה רק טובת עצמו ולכן גם אין בהם אמת כי
רק מנסה לאפשר על ידם את החטא דִּבְרֵי-פִיו אָוֶן וּמִרְמָה ובעקבותיהם הרשע מפסיק להבין נכון את המציאות ולכן גם מאבד את השאיפה
לעשות טוב חָדַל לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב: ה ומתחיל במה שכשיש לו זמן חושב לעשות מעשים רעים ורק חושב ולא עושה[2] אָוֶן יַחְשֹׁב עַל-מִשְׁכָּבוֹ אמנם זה מעמיד אותו בתחילת דרך שמובילה למעשים לא טובים כי מטרתה
אינה הטוב אלא האינטרס האישי יִתְיַצֵּב
עַל-דֶּרֶךְ לֹא-טוֹב וזה יוביל
שגם לא ירתע מלעשות רע בפועל למען מטרותיו האנוכיות כי טוב ורע אינו מערכת
השיקולים שלו רָע לֹא יִמְאָס: ו אבל זה מרמה כי חסד ה' שכל טוב העולם נובע ממנו[3] בא מהשמים לפי דעת עליון ה'
בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ וגם
במקומות שלא רואים את זה בפועל אפשר לסמוך על ה' שיגיע הזמן שהשמים יגיעו לארץ
והחסד יבוא[4] אֱמוּנָתְךָ עַד-שְׁחָקִים: ז והנהגתך בעולם על פי הטוב והנכון גבוהה ויציבה ומשל לזה מה שהצלת את
יושבי תיבת נח על הרי אררט הגבוהים בצדקתך צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי-אֵל והמשפט לרשעים נותן עונש שמוריד אותם לעמקי האדמה כמו שבמבול נפתחו
כל מעיינות תהום רבה מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה ומי שראוי לזה כי הוא צדיק כנח או כי לא חטא כבהמות הושעת אז ותושיע
בכל דור ודור[5] אָדָם-וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה': ח וחסדך אינו חומרי אלא חשוב הרבה יותר מזה מַה-יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים עד שבני אדם חומריים יכולים להגיע להיות מוסתרים מצרות בכנפיך
העליונות וזה יותר חשוב מעצם ההצלה וּבְנֵי אָדָם
בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן: ט ויותר מכל אוכל חומרי יקבלו סיפוקם מעבודת הקרבנות בבית המקדש בעולם
הזה יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ ולעתיד לבוא ישתו מנהר היוצא מעדן ומזה אי אפשר לרוות אף פעם וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם: י כי החיים יוצאים ממך ולכן אתה המטרה שלהם כִּי-עִמְּךָ
מְקוֹר חַיִּים ובאור התורה שאתה מקרין עלינו[6] נוכל לראות את העולם הזה כמו שהוא באמת[7] בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה-אוֹר: יא וכיון שבשמים חסדך ימשך הטוב שאתה עושה בארץ לאלו שיודעים אותך שהם
במדרגה הזו מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וצדקתך שכהררי א-ל, הטוב והישר שאתה עושה בעולם הזה נמשך לאלו שליבם
ישר עם רצונך וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי-לֵב: יב ולגובה הזה לא יכולה להגיע רגל הגאותנים לדרוך עלי כי אינם בגובה הזה
כלל אַל-תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה והרשע לא יכול להזיז אותי מדבקותי בה' כי אינה בידו[8] וְיַד-רְשָׁעִים אַל-תְּנִדֵנִי: יג וכשיגיעו לגובה הזה למשפט בפני ה' יתגלה שהרע שעשו מפיל אותם שָׁם נָפְלוּ
פֹּעֲלֵי אָוֶן וידחפו משם בכח לגיהנום דֹּחוּ ולא יוכלו לקום לתחית המתים[9] וְלֹא-יָכְלוּ קוּם:
[1] חשוב להדגיש את זה בתחילת המזמור הזה דוקא, מצד שהמזמור מדמה את נאום היצר הרע, ודוד צריך להבהיר שהוא עצמו לא חושב כך; או מצד שכיון שהוא עבד ה', הוא יכול ללמד אותנו את הדרך הנכונה; או מצד שכיון שהמזמור מדבר על היצר הרע מול השכר האמיתי, דוד מציין שהוא שייך לגמרי לצד השני וכבר בחר את דרכו.
[2] "על משכבו" – שילבתי שני פרושים: מצד שאז יש לו זמן לחשוב, ומצד שאינו פועל אז.
[3] "חסד" הוא מה שנותנים לאדם לא לפי זכותו. כל העולם הוא חסד, כי כשאדם נולד, עדיין לא עשה שום דבר שיצדיק את זה; ועצם מה שהעולם קיים אינו מצד זכות כלשהיא שלנו.
[4] פרוש נוסף: מה שאפשר להסתמך עליך הוא בגובה עוד יותר גבוה מזה, ולכן אינו נראה מיד בארץ. הפרוש תלוי בשאלה אם "שחקים" גבוהים יותר מהשמים או נמוכים יותר.
[5] פרוש נוסף: ה' מתעסק בחסד לבני אדם, ויורד עד להתעסק בחסד הנצרך לבהמות.
פרוש נוסף: ה' מושיע גם את הצד העליון של האדם, שנקרא "אדם", וגם את הצד החומרי התחתון שלו, שהוא כבהמה.
[6] כמו שאומרים בתפילה: "כי באור פניך נתת לנו… תורת חיים".
[7] פרוש נוסף: כי מקור החיים הוא אצלך, ולכן הנפש תישאר בעולם העליון אצלך, ובאור שהופעת עלינו, נראה אור לקבל שכר עולם הבא.
[8] פרוש נוסף: אני מבקש שלא יקרה לי שאתגאה ואטעה בעיון באלוקות, ולא יקרה לי שאעשה מעשי רשע שיזיזו אותי מהדבקות באלוקות.
[9] פרוש נוסף: ואז כבר לא יוכלו לחזור בתשובה.