זו תשובת ה' לדוד על המזמור הקודם: הוא אומר לו שה' פועל באמצעותו, ולכן ינצח את כל אויביו. ומתאים לאמרו על המשיח, או על מלך כשר מבית דוד.
א לְדָוִד מִזְמוֹר
אומר בשם ה' נְאֻם ה' לדוד,
שהוא האדון של עם ישראל, שמייצג אותי לַאדֹנִי כסא מלכותך יהיה עם פעולתי הגלויה בעולם[1] שֵׁב לִימִינִי עד שתנצח
את אויביך ותדרוך עליהם, להתרומם על ידם, כי מלחמותיך הם מלחמות ה' עַד-אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ: ב והמטה שתשלוט על ידו בהם, שיהיה חזק מהם ולא יוכלו לשנותו מַטֵּה-עֻזְּךָ יהיה בשם ה', ויבוא מציון המחברת מלוכה ומקדש יִשְׁלַח ה'
מִצִּיּוֹן ועל ידו תשלוט בהם שלטון מלא
לטובת ישראל[2] רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ: ג ובעמך לא תצטרך לשלוט בכח. שביום שתצטרך חיל אנשים למלחמה או כסף
לבנות את המקדש, יבוא העם מנדבת ליבו בלי שתצטרך להכריחם עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ כיון שרואים עליך את תחושת הכבוד של הקודש בְּהַדְרֵי-קֹדֶשׁ
שבא לך כבר מרחם כיון שנוצרת להיות
מלך מֵרֶחֶם ומאז
שהתחלת להיות מלך מִשְׁחָר לְךָ והושם עליך שמן המשחה, שהוא כטל שיורד עליך בפועל מה שיש בך מלידתך[3] טַל יַלְדֻתֶיךָ: ד ולכן נשבע לך ה', ולא ישוב בו גם אם יחטאו בניך נִשְׁבַּע ה'
וְלֹא יִנָּחֵם שאתה וזרעך תכהנו לעולם כמלכים אַתָּה-כֹהֵן לְעוֹלָם ותוביל
את דברי בעולם עַל-דִּבְרָתִי שתהיה המלך שלי בו ותוביל בו את הצדק[4] מַלְכִּי-צֶדֶק: ה ומול מה שאתה אדוני ויושב לימיני, ה' שהוא אדונך יפעל בעולם דרך
פעולתך העיקרית אֲדֹנָי עַל-יְמִינְךָ ודרכך
יפגע באופן מוחלט במלכי הגויים כשתמלא סאתם מָחַץ בְּיוֹם-אַפּוֹ מְלָכִים: ו עד שבגוג ומגוג[5] ידון את הגויים כולם, וימלא את גיא המון גוג בהרוגים יָדִין
בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת וימחץ את המלך המולך על ארצות
גדולות מָחַץ רֹאשׁ עַל-אֶרֶץ רַבָּה: ז שכיון שבאו בצבא רב עד שצריכים נחל לשתות ממנו[6] מִנַּחַל
בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה חשבו
להרים ראש להתגדל ולמרוד כנגד ה' עַל-כֵּן יָרִים
רֹאשׁ:
[1] פרוש נוסף: המתן לשאול שהוא בן ימיני עד שיגיע הזמן שיהיו גם אנשי שאול תחת שליטתך.
[2] "לרדות" פרושו לשלוט לטובת עצמך לא כמלך השולט בעם לטובתם.
[3] פרוש נוסף: יורד ממך אל ילדיך שימשיכו אותך.
[4] והשתמש במילים "כהן" ו"מלכי-צדק" כהשאלה ממלכי צדק מלך שלם שהיה כהן לא-ל עליון.
[5] פרוש נוסף: אצל סנחריב שהיה כעין גוג ומגוג שנוצח דרך חזקיה מבית דוד.
[6] וכך אומר סנחריב: "אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים וְאַחְרִב בְּכַף פְּעָמַי כֹּל יְאֹרֵי מָצוֹר" (מלכים ב' יט, כד).