המזמור אומר שההשתדלות מועילה רק לפי רצון ה' במעשה, ובאמת ה' הוא הפועל בעולם, ולכן פעולת ה' באמצעות דוד נמשכת דרך בניו אחריו, ואינה רק לפי השתדלותו. ומתאים לאמרו על בניית בית, על חינוך הילדים, ועל השתדלות ובטחון.

אשִׁיר הַמַּעֲלוֹת על שלמה, בנו של דוד וממשיכו[1]לִשְׁלֹמֹה אם ה' לא ירצה בבנין בית המקדש, שאתה בונה כהמשך שלי אִם-ה' לֹא-יִבְנֶה בַיִת אין תועלת במאמץ שהשקיעו הבונים, כי לא יעמוד, כמו שאכן היה לבסוף שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ ואם ה' לא ירצה בשמירת ירושלים מהאויבים אִם-ה' לֹא-יִשְׁמָר-עִיר אין תועלת בעבודה המתמידה של השומר, כמו שאכן היה לבסוף שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר: ב וכן בפרנסת האדם הפרטי, אין תועלת אמיתית להשכים קום לעבודה שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם ולשוב מאוחר מְאַחֲרֵי-שֶׁבֶת שאוכלים לחמם בעצבון ובעבודה קשה[2]אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים שהרי כמו שתשיגו, יתן ה' למי שפועל איתו לפי רצונו, גם אם ישן מוקדם ויקום מאוחר[3]כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא[4]:  ג והנה לפי מה שאמרנו, אין כל מלאכת האדם מוטלת עליו, אלא ה' נוחל מהאדם אחר מותו את בניו שימשיכו את פעולתו הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים והם שכר לאדם בעולם הזה, במה שגם בטנו נותנת לו פירות שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן: ד וההשתדלות חשובה בהם בהיותם צעירים, שהם עוד בידו, והוא מחנכם שילכו בדרכי ה', כי הם כחיצים שיעופו למרחק רב, כי בהתאמה לחינוכם בידו ישפיע על כל מהלך חייהם וחיי צאצאיהם כְּחִצִּים בְּיַד-גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים: ה ולכן אשרי דוד, שיהיו לו בנים ובני בנים רבים שימשיכו את מלכותו אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת-אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם שלא יבושו לא הוא ולא בניו כשינצחו את אויביהם בשער העיר, כיון שיהיו צדיקים וידעו את המשפט, ולא יבושו כשילחמו מלחמתה של תורה מול הזקנים היושבים בשער[5]לֹא-יֵבֹשׁוּ כִּי-יְדַבְּרוּ אֶת-אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר:

[1] אף שאפשר לפרש ששלמה אמרו, נראה לי שנאמר על שלמה, כי כך חייבים לומר במזמור ע"ב "לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן", וחוץ משני אלו אין עוד מזמורים של שלמה. ולכן יותר מסתבר ששלמה לא כתב מזמורים בתהילים, אלא נאמר עליו. אמנם מצד הענין אפשר לפרש גם ששלמה אמרו על עצמו.

[2] ורומז כאן לעבודת אלילים שנקראו "עצבים", כי זה דעת עובדי אלילים שהכל נקבע לפי המאמץ, ואין רצון לאלילים, אלא אפשר לרתום אותם לרצונך, ואם הצלחת בזה תצליח, והכל לפי רצון האדם ומעשיו.

[3] ועקרון זה למדנו במן, שהוא הדרך שה' מנהיג את לומדי התורה, כמו שנאמר "וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ לָקָטוּ". ולא אמר שלא צריך השתדלות, אלא שצריך גם רצון ה', ואם ה' ישמור עיר יפה שקד השומר.

פרוש נוסף: כמו שהם ישיגו, יתן ה' פרנסה למי שמנדד את השינה מעיניו כדי ללמוד תורה ולא כדי להתפרנס.

[4] ואמר "ידידו" כי כך נקרא שלמה בידי ה' 'ידידיה' ו"שנא" בא' בסוף אולי לרמוז למילה 'שינוי' בארמית כי משנה אותו בזה מדרך העולם, ואין הכונה שגם אצל מי שהולך רק לפי החומריות, יקבל מי שעובד הרבה כמו מי שעובד קצת.

[5] נראה שיש כאן כפל לשון. ו"ידברו" גם לשון "דיבור" וגם לשון "דבר", וה' אמר שלא יבושו מאויביהם רק כשיהיו צדיקים ואם לא אז ייסר אותם על ידי אויביהם, ולכן אם יהיו צדיקים ינצחו את האויבים ואם לא, האויבים בשער יגרמו להם לשוב בתשובה ולא לבוש.