דוד מבקש מה' שיציל אותו מאלו שמלשינים עליו לשאול כדי שיפגע בו, ובמקביל שיציל אותו מלשמוע לאנשיו שרוצים שיפגע בשאול שלא כדין[1]. ומתאים לאמרו כדי לזכור שלא לפעול נגד רצון ה' גם כדי להציל את עצמו, אלא יסמוך על ה' שיציל אותו.
א לַמְנַצֵּחַ
מִזְמוֹר לְדָוִד: ב ה' תוציא אותי מהצרה של אויבי המנסים להלשין עלי לשאול חַלְּצֵנִי ה'
מֵאָדָם רָע ועל ידי זה תשמור אותי משאול
עצמו, שרוצה להרוג אותי שלא כדין מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי: ג שהם חושבים רעות בליבם עלי, ולא מגלים, כדי שלא אזהר מהם אֲשֶׁר חָשְׁבוּ
רָעוֹת בְּלֵב ובכל זמן שיכולים גוררים עלי
מלחמות, ומרבים מלחמה בעולם כָּל-יוֹם
יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת: ד והם מחדדים לשונם שתוכל להרוג כמו ארס נחש, על ידי לשון הרע שאומרים
עלי שָׁנֲנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ-נָחָשׁ וארס של עכביש שלוכד ברשתו בערמה, מוסתר תחת שפתותיהם באופן מהותי
ותמידי גם כשכביכול מדברים אלי טובות חֲמַת עַכְשׁוּב
תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה: ה ובמקביל שמור אותי מהרשעים שבאנשי שמנסים שאהיה ידיים להם לפגוע
בשאול שָׁמְרֵנִי ה' מִידֵי רָשָׁע ותשמור אותי מלהיות איש חמס שפועל שלא כדין מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי שאנשים אלו חשבו איך לגרום לצעדי לזוז מדרך הישר אֲשֶׁר חָשְׁבוּ
לִדְחוֹת פְּעָמָי: ו והם בגאותם, שעושים רצון עצמם ולא רצון ה', מסתירים לי מלכודת שאפול
בה טָמְנוּ-גֵאִים פַּח לִי ופורשים חבלים שאכשל בהם ואמשך אחריהם וַחֲבָלִים פָּרְשׂוּ וליד
דרכי שאני חוזר בהם תמיד שמו רשת, שאלכד בה ולא אשוב בתשובה רֶשֶׁת לְיַד-מַעְגָּל[2] ובאופן תמידי בכל דיבורם איתי
שמים לי מוקשים, שלא אראה את המלכודות מֹקְשִׁים
שָׁתוּ-לִי סֶלָה: ז אבל אני אמרתי מראש, וכך כל פעולתי, שאתה הכח המושיע אותי ולא אעשה
דבר בניגוד לרצונך אָמַרְתִּי לה' אֵלִי אָתָּה ולכן הטה אוזנך לשמוע מה שאני מנסה למצוא חן בעיניך הַאֲזִינָה ה'
קוֹל תַּחֲנוּנָי: ח ואתה בורא העולם, שאתה האדון שלי, בך אני בוטח שתביא לי ישועה תמיד [קרי – אלקים אד-ני] ה' אֲדֹנָי עֹז
יְשׁוּעָתִי ואתה מגן ומכסה על ראשי ביום
שבאים להלחם בי בנשק סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק: ט ולכן אל תאפשר את רצון הרשעים שבאנשי, לפגוע בשאול בעצמם אַל-תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע ואל תאפשר לתכנון שלהם לצאת לפועל זְמָמוֹ אַל-תָּפֵק ועל ידי
זה יתרוממו באופן מהותי לחפש לעשות את רצונך כשלא יצליחו[3] יָרוּמוּ סֶלָה: י ובעוד שאתה סכותה לראשי, לראש המסובבים אותי לפגוע בי יכסה מה שדיברו
עלי. שלא יצליח להם אבל יביא תוצאות אחרות רֹאשׁ מְסִבָּי עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ (יכסומו)
יְכַסֵּמוֹ: יא (ימיטו) והלשון הרע שמתעסקים בו, שנמשל לגחלים,[4] יפול עליהם, כשיכוו בו בלי לשים לב יִמּוֹטוּ עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים ועמלם יפיל אותם עצמם לאש המחלוקת בָּאֵשׁ יַפִּלֵם בתוצאות
של מה שימיר ה' אותי בהם,[5] ולכן לא יקומו עוד כשיגרמו לעצמם כל מה שרצו לעשות לי בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל-יָקוּמוּ: יב כי כך הדרך, שמי שמשתמש בלשונו לפגוע באחרים, לא יוכל להתיצב לאורך
זמן בארץ אִישׁ לָשׁוֹן בַּל-יִכּוֹן בָּאָרֶץ כי בסופו של דבר מי שעושה שלא כדין דברים רעים, כמו שאול אִישׁ-חָמָס רָע יצוד אותו עצמו לבור אליו ניסה לדחוף אחרים יְצוּדֶנּוּ
לְמַדְחֵפֹת: יג (ידעת) ואני יודע שה' יעשה את דין המעונים, כמוני וכמו אנשי יָדַעְתִּי כִּי-יַעֲשֶׂה ה' דִּין עָנִי ואת משפטם של חסרי האמצעים מיד החזקים מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים: יד אבל בנתיים רק הצדיקים יכולים לתת תודה לשמך, המתגלה גם דרך הצרות
ודרך שאול הרודף אותי אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ ולכן לעתיד, רק אלו שישמרו על מעשיהם לפי קו היושר יוכלו לשבת על כסא
המלכות בהשגחתך, כי העושים את הרע כדי להציל את עצמם לא יוכלו לעמוד בפני השגחתך יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת-פָּנֶיךָ:
[1] וממשיך בענין הזה גם במזמורים הבאים. ובדומה לזה עיין בפרושנו למזמור ז.
[2] נראה שיש כאן רמז שמה שטמנו לי פח הוא המערה ששם היו טמונים, ורשת ליד מעגל זה צפחת המים ששם שכב שאול במעגל והעם חונים סביבותיו. ושם כיון שהיה פעם שניה, כבר היה רשת שניסו שילכד בה באופן קבוע.
[3] פרוש נוסף: המלכודות שטמנו לי יתרוממו מהארץ תמיד כך שאראה אותם ולא אפול בהם.
[4] כמו שאמרנו "חיצי גיבור שנונים עם גחלי רתמים". שאדם לא יודע להזהר מהם ומביא את הכויה על עצמו.
[5] המילה 'מהמורות' לא מופיעה עוד בתנ"ך, ולכאורה השורש שלה 'המר' אלא שאין לנו בתנ"ך שורש כזה. ותמיד "המר" זה שורש של "מרירות" או "תמורה" או "ממרה", והה' ה' הידיעה או הפעיל וכדו'. ולכן כאן אפשר לפרש מכל אחד מהשורשים האלו, או כשילוב של 'מהומה' ו'מרירות'.