מזמור זה משלים את המזמורים הקודמים, ואומר שהעולם מתנהל על פי המשפט, והרשעים רק משמשים כלי ביד ה', ולבסוף יקבלו את עונשם, ואז ישראל יתרוממו, כשיגיע זמנם. ומתאים לאמרו שלא לדאוג מהצלחת הרשעים, וכסיום למזמור הקודם, שלא יישאר בקושיה על ה'.
א לַמְנַצֵּחַ אתה ה' תדאג שעם ישראל לא ילך לאבדון אלא יהיה משפט לבסוף אַל-תַּשְׁחֵת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר: ב הודינו לך על כל הטובות שעשית איתנו בעבר הוֹדִינוּ לְּךָ אֱלֹהִים והודינו גם על מה שאתה מציל אותנו מהחטא על ידי הגלות הוֹדִינוּ ויודעים
שקרובה התגלותך אלינו מיד כשיבוא זמנה וְקָרוֹב שְׁמֶךָ כי כך למדנו מנפלאותיך שהיו בעבר סִפְּרוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ: ג וכשאסתכל על זמן הגאולה במבט ארוך[1] כִּי אֶקַּח
מוֹעֵד אז אשפוט את הנהגת ה' בצורה ישרה
באמת ואראה שהיא נכונה אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט: ד הארץ החומרית וכל העמים היושבים עליה נגמרים מאליהם כדרך החומר ולכן
הרשעים יגמרו גם כן נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל-יֹשְׁבֶיהָ אבל אני מדדתי[2] את העמודים הנצחיים שלה שהם התורה האמת והשלום וכדו' שעליהם עם
ישראל מבוסס ולכן אנחנו נצחיים אָנֹכִי
תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה: ה ולכן הצעתי לאלו שמתנהגים ללא הגבלת השכל שלא יעשו כך אָמַרְתִּי
לַהוֹלְלִים אַל-תָּהֹלּוּ ולרשעים
שלא יתגאו וינסו להתגדל על אחרים אלא ילכו בדרך התורה[3] וְלָרְשָׁעִים אַל-תָּרִימוּ קָרֶן[4]: ו וודאי שלא תנסו להתגדל על הקב"ה אַל-תָּרִימוּ לַמָּרוֹם
קַרְנְכֶם ותדברו דברים שאינם בגובה
שלכם כאילו הרמתם והעברתם את צווארכם מהמקום שאמור להיות בו אל מה שאינכם מבינים
בו דבר תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק: ז שאתם אומרים בטעות ששפלות האדם וגבהו נקבעים על ידי המערכה לפי תנועת
השמש ממוצאה או ממערבה ולא על ידי ה' וממילא אין בהם ענין מוסרי כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב או שהארץ הפקר כמדבר שאז ממילא כמו ההרים יש מהם גבוהים ויש מהם
נמוכים ואין כאן כוונה וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים: ח אלא ה' שופט את בני האדם ולכן צריך לפעמים אחד להיות מושפל ואחר
להתרומם עליו להענישו כִּי-אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים: ט והרשעים שעולים למעלה משמשים כוס תרעלה ביד ה' להשקות בה את החייבים,
כמו עם ישראל למשל כִּי כוֹס בְּיַד-ה' ומלאה יין חומריות שנותן להם הצלחה לשעתם וְיַיִן חָמַר אבל ענינו
להשפך על החייבים מָלֵא מֶסֶךְ והולך מהם בהדרגה עד שיגמרו להשקות ואז תגמר הצלחתם וַיַּגֵּר מִזֶּה וישאר להם
רק השמרים בקרקעית לשתות בעצמם את תוצאות רעתם עד סופם אַךְ-שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי-אָרֶץ: י אבל עם ישראל יגיד שבח ה' לעולם כי הצרות מאפשרות לו להשאר נצחי וַאֲנִי אַגִּיד
לְעֹלָם וגם בכל דור פרטי נוכל לשבח לאלוקינו
המשגיח עלינו תמיד אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: יא וכל רשע שמתרומם עלינו בסופו של דבר קרניו נגדעות שהרי מרים קרניו
למרום, ואנחנו עוד קיימים וְכָל-קַרְנֵי
רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ עד שלעתיד לבוא יתרוממו קרנות
הצדיקים לשלוט בעולם תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק:
[1] את הפסוקים האלו אפשר להסביר כדברי אסף או כדברי ה'. בחרתי לפרש שהם דברי אסף, כדי שלשון מדבר תהיה של אסף בכל המזמור, ולא שפעם לשון מדבר היא אסף ופעם הקב"ה. בהערות אביא את הפירוש שהם דברי ה'.
[2] "תכנתי" מלשון "תכן", שהוא מדידה, כמו בפסוק "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (ישעיהו מ, יב).
[3] אם אלו דברי הקב"ה, הפרוש הוא כך: יש זמן קבוע שבו אשפוט את העולם. לפני כן אכן נראה כאילו העולם מתנהג לפי הרשעה, אבל כשיגיע הזמן, אשפוט את כל העמים לפי היושר. וגם כשנראה שהארץ וכל יושביה מתמוטטים מרשעת הרשעים, באמת כבר מדדתי את "עמודיה" שתעמוד ויהיה לה קיום לפי המשפט. "ואמרתי" בתורה גם "להוללים" "ולרשעים" שיתנהגו לפי האמת, ובחירתם הרעה הביאה אותם לזה. ובסיום המזמור ה' אומר: "ואני אגיד לעולם" כדברי עם ישראל, ואת "כל קרני רשעים אגדע" כדברי ה'.
[4] זה כנגד מה שאמר לפני שני מזמורים "כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה".