מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מה' (משלי יח, כב). היצר הטוב של איש ואשה דומה, שניהם מבינים את אותם

חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּן (משלי יב, יב). ההבדל בין רשע לצדיק מתחיל בשתי מילים: "חמד" ו"יתן". הרשע

עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב (משלי יב, יא). כדי לשבוע לחם בעולם הזה, צריך לעשות פעולות שמבחינה

חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם (משלי כו, טז). כל האנשים חומריים, הגוף של כולם מתנהג לפי עקרונות הפיזיקה. אז

טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת נִלְאָה לַהֲשִׁיבָהּ אֶל פִּיו (משלי כו, טו). לפעמים העצל יודע שהוא צריך לעשות משהו, הוא צריך

הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ (משלי כו, יד). לפעמים גם העצל מבין שאין לו ברירה אלא לצאת לדרך.

אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ אֲרִי בֵּין הָרְחֹבוֹת (משלי כו, יג). לאדם נוח במקום שבו הוא נמצא. נוח לו במקום המוכר

בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ (משלי טז, טו). המלך רוצה שיהיו חיים בממלכה, הוא דואג להצלחה של תושביה

חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה (משלי טז, יד). כשהמלך כועס על אדם, הוא אינו הורג אותו בעצמו, אלא